סמואל בקט במוזיאון פתח תקוה

תגיות

,

 

מפגש ושיחה לרגל פתיחת התערוכה

 ״פעם אחת, פעמה, שנייה״
הפקה עצמאית של גולדשטיין לתסכית הרדיו מילים ומוזיקה מאת סמואל בקט ולאחריו שיחה עם פרופסור שמעון לוי, מומחה למחזותיו של בקט.

3 בפברואר במוזיאון פתח תקוה

ב3 בפברואר יתקיים במוזיאון פתח תקוה מפגש ושיחה עם האמן גיא גולדשטיין לרגל פתיחת התערוכה " פעם אחת, פעמה שנייה".  במהלך האירוע תושמע היצירה ״נושא הערב…״ הפקה עצמאית של גולדשטיין לתסכית הרדיו מילים ומוזיקה מאת סמואל בקט ולאחריו שיחה עם פרופסור שמעון לוי, מומחה למחזותיו של בקט.

שם היצירה: נושא הערב…, 2017

עבודה זו היא הפקה עצמאית שיצר גיא גולדשטיין על פי מחזה הרדיו מילים ומוזיקה מאת סמואל בקט, שנכתב ב-1961 ובאותה שנה גם הוקלט ושודר. עלילת התסכית מתרחשת בזמן ובמקום בלתי מזוהים, כשהחלל היחידי הזוכה לתיאור כלשהו הוא מגדל גנרי-מופשט.

גיא גולדשטיין – קרדיט צילום אלעד שריג

הדמות "חרחור", המצטייר כרודן נרגן, מניעה את שתי הדמויות הנוספות – ג'ו-מילים ובוב-מוזיקה. השניים, המוצגים כמשרתיו או עבדיו, אינם חיים בשלום זה עם זה. מילים מניע את העלילה בהרצאות על נושאים שמעלה חרחור, כמו אהבה וזִקנה, בכעין תמלול החושף את המתח בין ההוראה הסמנטית של המלה לבין קיומה הפיזי-פונטי. גם בוב-מוזיקה פועל כבאופן מילולי ולא כדרכה של מוזיקה בתיאטרון: המוזיקה אינה משמשת רקע אלא ממלאת תפקיד ויש לה מה לומר. ביחד, מילים ומוזיקה מתווים את תהליך היצירה של שיר (song). את העוינות בין מילים ומוזיקה ממחיש בקט בכך שכאשר אחד מהם מתחיל לדבר או להפיק מוזיקה – השני עולה על דבריו. התסכית ככלל מייצג מאבק אלים בין ה"מה" וה"איך" של המדיום הרדיופוני; בסיומו נותרים "מילים" ו"מוזיקה" לנפשם – אם כדי להשלים ביניהם ואם כדי להתנתק ולהישאר "איך" בלי "מה".

גולדשטיין מעלה שאלות על שיבוש והפרעה למהלכי עלילה. מסך הרקע לתסכית בנוי בתצורה של קיר אקוסטי בתיאטראות, המורכב מלוחות הנושאים רישום של תדרי רעש. את הרישומים הוא יוצר תחילה בעפרונות גרפיט שחוברו למקדחה, תוך התוויית רטט רישומי על הנייר. בשלב השני הוא מניח על הרישומים רצועות נייר דבק, ש"קולטות" מהם את המידע, ורצועות אלו מודבקות על הלוחות. למעשה נוצר כאן "מפל סאונד" או ספקטוגרמה – ייצוג גרפי של תדרי צליל. הייצוג הגרפי-חזותי של הצליל מקביל למעשה ההקלטה בטייפ סלילים מגנטי, כדימוי של תרגום מדיומלי או של עריכת חומרי גלם וסידורם בהקשר עצמאי.

הקהל יושב מול הקיר האקוסטי במרחב-שמע דמוי זירת תיאטרון, ומקשיב לתסכית הבוקע מבעד ללוחות הרישומים. הישיבה מול הקיר מתייחסת להאזנה הפסיבית לתסכיתי רדיו בעבר – אך מנגד, רישומי הרעש משמשים מצע להפצת הקול ולא לבליעתו, כנדרש מקיר אקוסטי. ההתרחשות – שצומצמה למרחב הקולי ולאמצעים המוגבלים של התסכית (מילים, מוזיקה, אפקטים ושתיקות) – בוקעת ממיצב הקיר החי, שנוצר באמצעי יצירה חזותיים ומְערב גורמים חורגים כהוראות בימוי, רישום-מוזיקה או מוזיקת-רישום, העמדה תיאטרלית, ונוכחותם הדוממת של חפצים כמכונת גילוח גברית ומייבש שיער נשי.
תרגום ועריכה: פרופ' שמעון לוי, מוזיקה: גיא גולדשטיין, אביחי טוכמן, הפקה מוזיקלית: אביחי טוכמן
בהשתתפות: רפי אדר (חרחור), גיא גולדשטיין (ג'ו-מילים), גיא גולדשטיין ואביחי טוכמן (בוב-מוזיקה). קלידים: אביחי טוכמן; כוסות מים ומנדולינות: גיא גולדשטיין

 

מפגש ושיחה ״פעם אחת, פעמה, שנייה״ יתקיים ביום שבת, 3 בפברואר בשעה: 12:00 במוזיאון פתח תקוה. הכניסה חופשית.

התערוכה "פעמה אחת, פעמה שנייה" תוצג במוזיאון פתח תקוה עד ה12.5 2018

 

מוזיאון פתח-תקוה – ארלוזרוב 30 פתח -תקוה

                                             פרטים נוספים באתר המוזיאון:

http://www.petachtikvamuseum.com/he/

 

מודעות פרסומת