הישרדות 3  הפיליפינים פרק 2 – לפיתת הקרפדה

 

 

 

 

פרק 2  מכיל בתוכו הרבה אקשן ותוכן, כל זה בתוך נופים שמלמעלה מדהימים,

 

אבל למטה באי החיים לא קלים. זה כבר כמה ימים ללא אש, ללא אוכל מסודר,

אולי ללא מים  מספיקים. האנשים עדיין נחמדים במידת מה האחד כלפי השני ( יחסית),

אבל בפרק הזה  נצפה בפירוקים.

מי השבט שיצליח להתאחד? מי יתפרק? ומי יודח בסוף הפרק?

 

זיו היטיב להגדיר " זרים אויבים"

ריקי שבחנה את השבט שלה הבינה שהבחירה שלה הצליחה, טינאגו שבט חזק

נועה לעומתה שכנראה עסקה ביחסי ציבור הבינה קצת באיחור את הטעויות בבחירה שלה.

" שירה לא מנצחת" הייתי מוסיף במלחמה.

 

מהר מאוד השבטים מתגלגלים למשימת הפרס הראשונה: אוכל!!

 

ארגז אוכל ייזרק מהליקופטר לים והשבטים ילחמו עליו.

ואכן אנו צופים בקרב אכזרי וברוטאלי ביותר, שאין לו סיכויים.

הדס לופת את ליאורה בלפיתת נלסון ופשוט מנטרלת אותה, אבל מה התועלת בזה להדס התשובה

להוכיח את עצמה? ליצור לה אויב להמשך, כצופה מהצד זה היה ממש מגוחך.

השבטים הפכו לחיות טורפות, רק חנוך עם ההיגיון שלו הצליח להפסיק את הקרב ולנתב את הפרס להגרלה.

 

 

הפרס היה שווה תיבה ובה אננסים , ביתה, ירקות וחלות. בהחלט בהישרדות לאוכל יש משמעות.

כאן כבר מתחילה ההפרדה הבולטת בין השבטים. היגיון והגינות זה ממש לא מתאים. אלו לקחו את האוכל וויתרו על המחנה,

טמטום שכזה. מה שאומר שטינאגו זכו בשונת לילה טובה יחסית וקראו יאכלו קש וסיוטים אבל לפחות אכלו מטעמים, וגם מיטל זכתה להתחמם אצל אבי…

 

אני די מעריץ את חנוך על ההרשמה שלו למשחק, אני מעריך את ההפקה שראתה בזה הזדמנות למשהו שונה,

אני לא אהבתי את הקטע עם חיפוש היד של חנוך וכל מה שקשור בפולחן הזה.

 

אני גם מעריץ את הדס שהסכימה לחשיפה של עצמה לתכנית, אני גם מבין את ההפקה שראתה בזה דמות אטרקטיבית.

אבל בואו נסכים שזו לא רק התנהגות מוזרה כי בהמשך גם היא תתפלא על נועה שבחרה בה.

 

המצב הזה וחלוקת כוחות המוזרה מביאה את השבטים למשימת החסינות הראשונה, משימה שתקבע מי יהיה  המודח או המודחת הבאה.

ההצהרות של זוארץ על משימת החסינות כל כך סטנדרטיות בתוכית שאפשר לשים תקליט.

על כל פנים יש פסל חסינות ויש גם אבן אש למנצחים.

 

המשימה להעביר תותח במשקל 300 ק"ג דרך מסלול מכשולים כשיש גם נושא דגל מלווה

אינה  בטינאגו

מיטל בקראו " מה אני כוסית" היא שואלת הסופגנייה שמחכה לתפיחה.

טינאגו שבט מגובש עם אנשים חזקים ומאוחדים מצליחים לכל אורך המשימה לעבוד בצוות ולעבור את המכשולים.

קאראו שבט של כוסיות עם שניים וחצי גברים לא מגובשים, המנהיגה לא מסוגלת להנהיג מה שמאפשר הרבה הוראות ומעט

מעשים. זיו צורח אבל למעשה זה בא להסתיר את חוסר האונים שלו, הוא נכנע ומפסיק לפני הזמן,

 ובכך חורץ את גורל השבט לכישלון במשימה.

 [

טינאגו מנצחים , מקבלים גם פסל חסינות, גם אבן אש וגם הזדמנות שהם לא מחמיצים לאי חדש.

קאראו מקבלים קדחת תרתי משמע.

 

השקט שבא אחרי הסערה, כמו תצוגת האופנה של בגדי הים והחיטובים לא יכול להסתיר את הדברים שמתרחשים.

טינאגו מתענגים על אוכל חם,וקראו יכולים לאכול רק אחד את השני.

אם עבאדן זיו הוא המטרה בגלל הכישלון אחוות גברים שבמיעוט מצליחה להסעיר את העניינים.

שי מאיים על מיטל כי אם לא תצביע איתו על הדחה של הבנת ותכרות ברית עם הבנים זה הסוף שלה.

מיטל  מספרת לנועה על המזימה להעיף אותה או את הדס, ומכאן הדברים מתגלגלים…

למרות שלבנים ברור שזיו מועמד טבעי מכל הבחינות להדחה הם חוששים מהבנות , ואם לא הולך עם מיטל זה כנראה הולך עם

יעל ונטלי.

מכאן למועצת השבט הדרך לא רחוקה. זו לא מועצה טעונה הכל מתוקתק. זיו שם את מיטל מטרה,  מיטל מפנה אצבע מאשימה לשי, שי מסמן אותה שקרנית, והיא בוכה. הסצנות האלו כבר נמאסו.

חנוך צדיק הדור מנסה להסביר ולבנות אמון אבל השבט הזה כבר מפורק , כל מלה ממש מיותרת ברמה האסטרטגית. מערך הכוחות ברור בעל הכח ( שי) הוא בעל הדעה. נועה נדחקת לצד, ראש שבט זה רק תואר כבוד וכמי שבחרה בהדס שבעצמה לא מאמינה וחושבת שזו טעות וגם הבחירה בזיו זו לא נקודת זכות. הכל ברור כעת מה הולך להיות.

 

מיטל משלמת ראשונה את מחיר המשחק והיא נפרדת בחיבוק ונשיקות מאבי והולכת לדרכה, אנחנו כבר יודעים שיש אי מודחים. אני מתאר לעצמי שגם שאר השחקנים.

 

באשר לזיו ימים יגידו, אבל כצופה מהצד בהתנהגות האישית והאנושית, בסגנון הדיבור שלו, הייתי מציע לו לעשות חשבון נפש כעת משהוא יושב בבית וצופה בפרקים. אולי ילמד משהו שייתן לו טיפ איך לנהל את החיים . אולי אבל אני לא מאמין.

 

מיטל שמעידה על עצמה "אני טיפוס די צבעוני, אני לא צפויה, תמיד יש לי מה להגיד ואני מקטרת המון, אני לפעמים כבר לא יכולה לשמוע את עצמי. לפי דעתי זאת גם אחת הסיבות שאני נתפסת כמאיימת. אנשים שופטים אותי הרבה לפני שהם מכירים את האני הפנימי שלי".

הגיעה כדי להוכיח לכולם ובפרט לאמא שלה איזה פייטרית היא. היא עוקצנית, חריפה, חסרת מעצורים ומצחיקה. רק דבר אחד עבורה הוא גבול שבל יעבור: "אורז. אני לא סובלת אורז, בחיים לא טעמתי אורז, אני נגעלת מאורז"

אני לא מבין איך אנשים שלא אוכלים אורז עוברים את האודישן אבל ראינו שגם אוכל כשר עובר.

מיטל כבר לא צריכה לחכות שהסופגנייה תטפח, מיטל היא המודחת הראשונה בהישרדות הפיליפינים.

 

הצילומים באדיבות ערוץ 10 נענע 10

הישרדות הפרק הבא במוצ"ש ב21:00

 

 כן הבטחתי גם מתכון:

 

 

עוגת אננס הפוכה ( בהשראת סירקיס )

 

6 פרוסות אננס
50 גרם מרגרינה
6 כפות סוכר
כוס סוכר
כוס קמח תופח ( הוספתי עוד חצי כפית אבקת אפיה)

שליש כוס סירופ של האנס
ההכנה:
מחממים את התנור לחום בינוני 150
בתבנית אובאלית 25/20 או מרובעת 25 ממיסים את המרגרינה במיקרו, מוצאים ומפזרים 6 כפות סוכר ומניחים.
מקציפים את הביצים ללא הפרדה מוסיפים בהדרגה את הסוכר ומקציפים לקבלת קצף הומוגני סמיך, מוסיפים שליש כוס מהסירופ, מוסיפים את הקמח ומערבלים עד קבלת עיסה נוזלית אחידה.
מפזרים פרוסות האננס על התבנית המסוכרת. יוצקים את הבלילה שקיבלנו על הפרי.
אופים בחום בינוני עד כ 50 דקות לפחות (בודקים עם גפרור)
מצננים בתוך התנור כחצי שעה
מוצאים, מצננים קמעה
נוטלים תחתית תואמת לגודל התבנית והופכים עליה את העוגה.

יאמי תוך 5 דקות הלכה חצי עוגה יחד עם הדיאטה.