רומנטיקה מאוחרת – קונצרט עם הסימפונית ראשון לציון

 

רומנטיקה מאוחרת כך קראו בסימפונית ראשון לציון לקונצרט מס' 5 בסדרה.

הפעם זכינו להכיר מנצח : אילן וולקוב.

 

היצירות,

Crystallization של מלחין ישראלי איל אדלר בבכורה עולמית.

 

קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת בלה מינור אופ 54 של רוברט שומן

 

סימפוניה מס 4 בסול מז'ור של גוסטב מאהלר

 

המנצח אילן וולקוב היה מנצחה הראשי של התזמורת הסקטית ב BBC   בשנים 2009-2003

וניצח על תזמורות נוספות כמו התזמורת של מינכן, תזמורת המטרופולין טוקיו, ועוד ועוד.

ואכן מדובר על מנצח מוכשר מהוקצע מלא חן. בתקציר רשום שהוא מילא תפקיד חשוב במחויבות התזמורת ( כנראה הסקוטית) למוסיקה חדישה, דבר המחבר אותנו ליצירה הראשונה.

 

אני שומע מוסיקה. איני מבקר מוסיקה למרות שאני כותב חוות דעת וביקורות. כעת כמה ימים אחרי כשאני יושב וכותב אני נזכר הראיון הקצר שהוא ערך עם המלחין הישראלי איל אדלר, מעין הכנה למה שאנו שמענו באולם.

 

אילן וולקוב נולד בישראל הוא למד מוסיקה מאביו אלכסנדר וולקוב – פסנתרן, חיים טאוב והעיקר מנדי רודן ז"ל שלימד אותו ניצוח. כבר מגיל 19 הוא מנצח.

 

על היצירה הראשונה Crystallization רשמתי ואני מבקש את סליחת הקוראים:

" קונצרט  לכיוון כלים" אין שום דבר שמחבר בין הצלילים אין מלודיה כפי שרגילים.

אם זו המוסיקה המודרנית שנכדי עומדים לרשת או ניני שיבואו  כנראה שהעולם עובר למדיה אחרת.

 

אבל איל אדלר זכה בפרסים על יצירתו זו ולכן מי אני שאבקר אותה?

בבסיס הרעיון של המוסיקה עומד תהליך ההתגבשות היוצר את הקריסטל זו בעצם הרוח הנושבת במוסיקה המיוחדת של איל. היצירה היא רצף ארוך מנוגן לא הפסקה כביכול מרקמים היוצרים את הגביש יש שם מוזיקה תזזיתית.

כפי שציינתי היצירה זכתה בפרס אקו"ם  ואדלר חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים כך שקטונתי.

 

היצירה של שומן זו כבר מוסיקה קלאסית מענגת יצירה שנוצרה ברקע הנישואין של שומן לקלרה תוך התגברות על התנגדות אביה. יש כאן נגינה מלודית קצובה עשירה נעימה וסינקופית

 

דניאל  גורטלר הוא הפסנתרן שבמרכז יצירתו של שומן. לא הכרתי קודם זכה לפרסים רבים,

סיים את לימודיו באקדמיה הישראלית למוסיקה ולמד בבת הספר הגבוה למוסיקה בהנובר.

 

הסיום בחלק השני של הקונצרט היה  הסימפוניה הרביעית בסול מז'ור של גוסטב מאהלר.

יש משהו מלכותי בסימפוניה הזו יחד עם מלודיה שקטה  ונעימה. מאהלר לא רצה ביקורות על יצירתו כשכתב אותה ואני בטח לא מבקר מוסיקלי. אני חייב רק לציין כי צלילי החלילים והקלרנית ששמענו עינגו אותנו…וגם קולות פעמוני השלג היו ממש אטרקציה

לסיכום הסימפוניה ממש חוויה לאוזן.

 

חוויה נוספת היא זמרת הסופרן דניאלה לוגסי שלוותה בשיר " החיים השמימיים " את היצירה.

לא רק שהיא יפיפייה אלא הקול שלה ריגש אותי . יש לציין כי דניאלה זכתה בפרס ראשון בתחרות לזמרה של בית הספר למוסיקה  ע"ש בוכמן שם היא גם למדה.

היא הופיעה ברסיטלים בארץ ובחו"ל, וזכתה לשיר את הכוהנת הגדולה של אאידה עם הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.

 

לסיכום  חוויה מוסיקלית מגוונת כששני החלקים האחרונים מענגים את השומע.