תגיות

,

מאז דבי ונולי לא היה לנו צמד קומיקאיות ישראלי והנה מגיעות לירון ואדווה ומעלות מופע תיאטרלי-קומי חצוף. המופע נכתב מחומרי החיים של השתיים. כל כאב, קנאה, כישלון, רוע או צביעות שחוו בחייהן מזוקק ומזוכך להומור טבול בנונסנס.  בין ההשפעות עליהן הן מציינות את  סת מקפרלנד, סיינפלד, מיידי אלן. שרה סילברמן.  אולי גם כמה טיפות מונטי פייטון  – כמותם השתיים בוגרות אוניברסיטה (תואר שני במשחק).

 

צלם ולרי לבקובסקי מיטבי קל

צלם ולרי לבקובסקי מיטבי קל

לירון, במקור מחדרה רצתה להיות שחקנית מיום שהיא זוכרת את עצמה. "עוד בגן אמרתי לעצמי: אל תבכי, את שחקנית. שמחתי שיש לי שם כזה – לירון איתן – שם במה קליט." כשהייתה בכיתה ה' התקבלה ללהקה העירונית "ילדודס" ואחריה המשיכה ל"צעירי חדרה" ולמגמת התיאטרון בתיכון המקומי. המורה המיתולוגי דני אופק הוא המנטור שלה עד היום. לירון לא התקבלה ללהקה צבאית, אך מפקד הבסיס בו שירתה יצר הרכב מוזיקלי במיוחד בשבילה. אחרי התואר השני הלכה לכמה אודישנים וראתה שזה לא בשבילה "אודישן הוא סיטואציה בה מראש אתה מפסיד", היא אומרת. היא המשיכה לכתוב והבינה שהתחום שלה הוא קומי. אחרי שהתקבלה לסדנאות הבמה של דומינו גרוס פגשה את חברתה מהלימודים אדווה מזרחי בבית הקפה בו מלצרה והזמינה אותה להצטרף.

אדווה, ילידת ירושלים גילתה בגיל 7 שהיא יכולה לקלוט שפת גוף של אנשים ולחקות אותה. במשך שעות התאמנה מול המראה בחיקויי שפת גוף ומבטאים. בכל התחנות בחייה:   ביה"ס, צבא, אוניברסיטה, הייתה מספרת לחברים סיפורים מתובלים בהומור על דמויות שונות תוך כדי חיקוי.במסגרת התואר השני, החלה לכתוב ויצרה לעצמה הצגת יחיד בשם "לחף" המורכבת מסיפורים קצרים על הפער בין הדור הראשון לדור השלישי למזרחים. ההצגה הועלתה בפסטיבל "עתיד התאטרון" 2013. לאדווה הספיק אודישן אחד כדי להבין שזה ממש לא בשבילה ושהיא נהנית יותר מיצירה עצמאית.
לירון ואדווה מארחות במופע גם את תומר יעקבצ׳אק מאותה הפקולטה, בעל ההומור השובב והפרובוקטיבי.

יום ד' 26.11 בשעה 21:00
בר קיימא – רחוב המשביר 22,תל אביב.
כרטיסים במחיר 35  ₪ בערב המופע