תגיות

,

מוזיאון ישראל, ירושלים מציג

תערוכה חדשה לרגל חגיגות היובל:

קיצור תולדות האנושות: התערוכה

מסע בעקבות התפניות הדרמטיות בתולדות האנושות לאורך מיליון וחצי שנים: הבערת אש, המצאת השפה והכתב, ההתיישבות החקלאית, יצירת חוקים וכסף, המהפכה התעשייתית ותורת היחסות.

רב המכר הבינלאומי של יובל נח הררי, הופך לתערוכה המספרת את סיפורו של המין האנושי באמצעות פריטים נדירים ויצירות אמנות.

1 במאי עד 26 בדצמבר 2015

 

"קיצור תולדות האנושות: התערוכה" מבוססת על ספרו רב המכר של יובל נח הררי, אשר היה שותף בהכנת התערוכה. הספר שתורגם ל-30 שפות וזכה להצלחה אדירה בישראל ובעולם, מסופר עתה באמצעות פריטים מקוריים ויצירות אמנות המלמדים על נקודות המפנה המרכזיות בהיסטוריה של המין האנושי.

התערוכה מציעה מסע ייחודי במינו לאורך מיליון וחצי שנים. מסע שראשיתו בכלי צור, המעידים על היכולת הטכנית המפותחת שרכש האדם ועל הצעד הראשון בתהליך פיתוח יכולת הישרדותו בטבע. כ-700,000 שנים חלפו בין יצירת כלי הצור לבין העדות הקדומה ביותר המצויה בידינו (ומוצגת בתערוכה) של הבערת אש על ידי האדם. פיתוח היכולת להבעיר אש סייע לאדם הקדום לזנק בשרשרת המזון ונתן לו יתרון מובהק במאבק ההישרדות.

אולם נדרשו עוד מאות אלפי שנים נוספות עד אשר התחוללה נקודת המפנה המשמעותית ביותר בתולדות האנושות – המהפכה הלשונית. עצם ההיואיד, המוכרת כעצם הלשון מעניקה לאדם את היכולת הדיבור וליצור צלילים מורכבים. עצם קטנה זו, אשר שריד שלה בן 60,000 שנה שהתגלה במערת כבארה מוצג בתערוכה, העניקה לאדם את היכולת להעביר ידע מדור לדור, לספר סיפורים ולעצב את עתידו.

התפתחות השפה אפשרה לאדם ליצור שיתופי פעולה שהפכו אותו לשליט העולם, להתמודד בהצלחה מול יונקים אחרים, לצוד אותם, להכחיד אותם ומאוחר יותר לביית אותם.

מטבעות אלקטרום. מהמטבעות הקדומים ביותר נטבעו קרוב לשנת 620 לפני הספירה. אוסף מוזיאון ישראל

מטבעות אלקטרום. מהמטבעות הקדומים ביותר נטבעו קרוב לשנת 620 לפני הספירה. אוסף מוזיאון ישראל

 

עצם האיואיד שאיפשרה לבני האדם לתקשר. 60 000 שנים לפני זמננו

עצם האיואיד שאיפשרה לבני האדם לתקשר. 60 000 שנים לפני זמננו

הממצא הקדום ביותר לקבורה משפחתית. גולגלות מכוירות יפתחאל. לפני 9000 שנה

הממצא הקדום ביותר לקבורה משפחתית. גולגלות מכוירות יפתחאל. לפני 9000 שנה

מהמהפכה הלשונית ממשיך המסע בתערוכה לנקודת מפנה נוספת בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית. ביות צמחים ובעלי חיים והעיסוק בחקלאות הובילו להתיישבות קבע של בני האדם לפני למעלה מ-10,000 שנה. המגל הקדום ביותר שהתגלה, מלפני 9,000 שנה, מוצג בתערוכה, ולצידו מודל חרס בן 5,000 שנה של בית קדום מערד – אחת הערים העתיקות בעולם.

עם המעבר לחברה חקלאית יושבת קבע החלו להיווצר עודפי תבואה, שהובילו להתפתחות המסחר. חילופי הסחורות הביאו את האדם להמציא את הכתב, במטרה לתעד את העסקאות שנערכו, כפי שניתן לראות בלוח החרס בן 4,500 שנה שיוצג בתערוכה. וכשיש מסחר יש צורך גם בכסף – גם המטבעות העתיקים ביותר שהתגלו בעולם יוצגו לקהל הרחב.

ככל שהחברה האנושית הפכה לגדולה יותר ולמורכבת יותר, התחזק גם הצורך ביצירת מערכת חוקים שתסדיר את מערכות היחסים בין איש לרעהו ובין האדם היחיד לחברה כולה. שרידים מחוקי חמורבי שהתגלו בחצור מלפני כ-3,000 שנה והעותק הקדום ביותר של עשרת הדיברות מלפני 2,100 שנה מלמדים על התפתחותם של החוקים המהווים בסיס לסדר האנושי עד ימינו.

חמוש בשפה, בכתב, בחוק ובכסף יצא האדם לכבוש את העולם. תחילה באמצעות הפצת הידע שרכש ופריצת הגבולות המוכרים. בתערוכה ניתן יהיה לראות קטע מתנ"ך גוטנברג – האייקון של מהפכת הדפוס, ואת מפת העולם מ-1571 המראה את "העולם החדש". ומכאן קצרה הדרך למהפכות האחרונות ששינו לחלוטין את ההיסטוריה האנושית – המהפכה התעשייתית והמהפכה המדעית: הקיטור והחשמל הניעו את גלגלי המהפכות הללו. נורת החשמל של אדיסון והסרטים הראשונים של האחים לומייר, המוצגים בתערוכה, מעידים על האופן החדש שבו האדם תפס את המציאות – התנועה ממקום למקום, האפשרות לייצור המוני והשינוי בתפיסת הזמן והתארכות שעות הפעילות של האדם בעקבות ביטול התלות באור השמש. במקביל, המהפכה המדעית שינתה את האופן בו האדם בוחן את תופעות הטבע ומתבונן ביקום. בתערוכה יוצג כתב היד המקורי של אלברט איינשטיין, בו הוא מוכיח את תורת היחסות שהובילה מאוחר יותר לפיתוח פצצת האטום ששינתה את כללי השימוש בנשק במלחמות.

לצד הפריטים הנדירים המספרים את סיפורו של המין האנושי יוצגו בתערוכה יצירות אמנות עכשווית המהדהדות השלכות ותגובות לאותן מהפכות ששינו את חיי האדם מן היסוד. אמנים כמו צ'ארלס ריי, מרק דיון, ג'נט קארדיף, דאגלס גורדון, מארק וולינג'ר יאנקה שוניברי, ברוס קונור ונוספים מעלים שאלות בנוגע להישרדות ולהכחדה, טיבם של החידושים הטכנולוגיים ומהו העתיד אליו צועדת החברה האנושית.

המעברים בין העבר, ההווה והעתיד בתערוכה והחיבור המיוחד במינו בין ממצאים ארכיאולגיים רבי חשיבות, פריטים היסטוריים נדירים ויצירות אמנות, מעניקים פרספקטיבה מרתקת על תהליכי התפתחותו של המין האנושי ומעלים שאלות למחשבה על העתיד הצפוי לנו.

חיים סטיינבך. בין ידידים- קופסאות דגני בוקר לצד כדי חרס מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. 1986. אוסף מוזיאון ישראל

חיים סטיינבך. בין ידידים- קופסאות דגני בוקר לצד כדי חרס מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. 1986. אוסף מוזיאון ישראל

ינקה שוניברי. חופשה 2000. אוסף מוזיאון ישראל

ינקה שוניברי. חופשה 2000. אוסף מוזיאון ישראל

"תערוכה זו דנה בנושאים אוניברסליים הנוגעים בקיום האנושי ואין הולם ממנה לשנת החמישים של מוזיאון ישראל, המציג תחומים מגוונים אלה בעזרת אוספיו האנציקלופדיים הכוללים חצי מיליון פריטים משחר ההיסטוריה ועד ימינו" אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "ממקום מושבו של המוזיאון, ממרומי הגבעה המשקיפה על נוף הקדומים של ירושלים – כור מחצבתם של חלקים חשובים מן ההיסטוריה העולמית – הוא יכול לספר את סיפורה של התרבות האנושית משחר ימיה ועד להווה. כשם שהתפתחותה של החברה האנושית נחקרת לעומקה בתערוכה זו, כך היא מהדהדת בכל הגלריות של המוזיאון ובכל אוספיו רחבי היריעה כזרם עומק המאגד את סיפורו של המין האנושי."

 

אוצרת התערוכה: טניה כהן עוזיאלי

אוצרת משנה: אפרת קליין

מוזיאון ישראל בירושלים,

אתר המוזיאון: http://www.imjnet.org.il/

מודעות פרסומת