תגיות

"סוד גנוז":
תעודות נדירות מקהיר חושפות את מעמד האישה היהודייה במצרים

בגניזה הקהירית של יהדות מצרים נתגלו תעודות נדירות ויחידות במינן, שחושפות ומעלות שאלות בנושא מגדר, ומקומה של האישה היהודייה במצרים במאה ה- 12:
מה היה מעמדה של האישה דאז? מה היו יחסיה עם חמותה, בעלה ומשפחתו המורחבת? כיצד הגנה האישה על זכויותיה? והאם בכלל היו לה כאלו?

בשאלות מסקרנות אלו ועוד, שפותחות צוהר לעולמן של הנשים מנקודת מבטן, יעסוק ד"ר אמיר אשור בהרצאתו: "כרצונך – הסכמי נישואין מן הגניזה הקהירית".

כתובת דמוית סוס  הודו המאה ה 17. באדיבות מוזאיון ישראל   ירושלים. צילום פטר לני peter lanyi

כתובת דמוית סוס הודו המאה ה 17. באדיבות מוזאיון ישראל ירושלים. צילום פטר לני peter lanyi

יום שני, 5 בדצמבר, מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע, ב- 10:00 בבוקר

במסגרת סדרת המפגשים החדשה בתערוכה "מכתוב- קליגרפיה מסורתית בין מזרח למערב", שנפתחה במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע, תתקיים ב 5 בדצמבר הרצאתו של ד"ר אמיר אשור "כרצונך- הסכמי נישואין מן הגניזה הקהירית". המפגש כולל כיבוד קל וסדנת התנסות ייחודית בהכנת כלי קליגרפיה, והתנסות בכתיבה קליגרפית – בהדרכת האמנית אלה פוניזובסקי ברגלסון.

ההרצאה של ד"ר אמיר אשור "כרצונך- הסכמי נישואין מן הגניזה הקהירית", עוסקת באחד הנושאים המרתקים של מעמד האישה היהודייה בתפוצות בתקופות זמן שונות.
תודות לתעודות נדירות ויחידות במינן שנתגלו בגניזה הקהירית, בהרצאתו של ד"ר אשור נזכה לבחון שאלות שעולות מתוך הממצאים ההיסטוריים, מנקודת מבטן של הנשים עצמן: מה היה מעמד האישה היהודייה במצרים של המאה ה 12? מה היו יחסיה עם בעלה ומשפחתו? כיצד הגנה האישה על זכויותיה, האם בכלל היו כאלו? ושאלות מסקרנות נוספות, השופכות אור על חייה של האישה היהודייה המצרית בתקופה זו.

ד"ר אמיר אשור, עוסק ב'ניזה הדוקומנטרית'; מכתבים, מסמכים משפטיים ותעודות אחרות המייצגות את חיי היום-יום והשתמרו לאורך הדורות הודות לגניזתן בבית הכנסת בקהיר. תחום עניינו הם במסמכים שעסקו בחיי נישואין, משפחה ומעמד האישה. בשנים האחרונות הוא משמש כעמית מחקר ביחידה לחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר באוניברסיטת קיימברידג', ובימים אלו הוא שוקד על הכנת קטלוג מכתבי הרמב"ם ומסמכים הקשורים אליו.

בפתיחת הסדנה, האמנית אלה פוניזובסקי ברגלסון תדבר על היצירה, "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", גדולת הממדים והמיוחדת שיצרה עבור התערוכה ותלויה במרכזה. היא תספר על תהליך היצירה והעשייה שנעשה במצב כתיבה מנטרית, ותציג את כלי הקליגרף בהם השתמשה. בחלק השני, יתנסו המשתתפים בציור ובכתיבה קליגרפית עם כלים כמו קולמוסים ומברשות מכל העולם, מהאוסף הפרטי של האמנית. ולסיום, התנסות ייחודית בהכנת אחד מכלי הקליגרף

אלה פוניזובסקי-ברגלסון, היא אמנית רב-תחומית ילידת מוסקבה, שגדלה והתחנכה בירושלים וכיום מתגוררת בברלין. היא דוברת שפות רבות על בוריין ותחום העניין שלה הינו, שפה וטיפוגרפיה; אמנות וטכניקה של סידור ועיצוב טקסט, כאלמנטים שמגדירים תרבות. אלה בעבודתה סותרת קונספט זה. היא משתמשת בסגנונות טיפוגרפיה מגוונים ובשפות שונות, במטרה ליצור דו-קיום של זהויות מרובות בעבודה אחת. כמו הזהות הרב-תרבותית שלה, כך היא גם עושה שימוש בטכניקות מגוונות בעבודותיה; קליגרפיה, ציור, צילום, מיצב, מדיה דיגיטלית ווידאו. באמנות שלה היא בוחנת את המושג ״זהות״, שלה ושל אחרים.

הסדרה מתקיימת בשיתוף עם המרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין–דתיים באוניברסיטת בן–גוריון בנגב וביוזמתה של הד"ר קרן אבו הרשקוביץ.

התערוכה החדשה במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח מציגה את אמנות הקליגרפיה המסורתית בשפה הערבית – מאבני היסוד של תרבות האסלאם – ובמקביל שילובה באמנות העכשווית. בתערוכה נחשף עולם סודי של קמעות שנכתבו לצרכי הגנה ולריפוי, וצירופי אותיות שיוחסו להם כוחות מאגים. מוצגים מעניינים אחרים הם יצירות בעלות תוכן דתי המציגות דמויות בכתב ציורי, וזאת למרות האיסור האסלאמי על ציור דמויות בהקשר דתי. לצד אלו, מארחת התערוכה עבודות אמנות עכשווית המשלבות את אמנות הכתיבה. בין האמנים הבינלאומיים המשתתפים: שירין נשאט (ארה"ב/ איראן) שעבודתה מציגה קליגרפיה מחאתית על גוף נשות המהפכה באיראן, וקזואו אישיאי  (ישראל/יפן) ומשלב בין קליגרפיה יפנית למדיטציה.

                           תשלום למפגש בודד 35 ₪, לרוכשים את הסדרה בשלמותה 240 ₪.

אתר המוזאון: http://www.ine-museum.org.il , טלפון: 08-6993535.