תגיות

              מלוזינה היפה – התכנית העשירית של עונת 2018/2019

התזמורת הקאמרית הישראלית תפתח את האביב ותקיים את הקונצרט העשירי של עונת המנויים בניצוחו של מאסטרו כריסטוף פופן Christoph Poppen  (גרמניה) שהוא המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית של קלן. לאחר האוברטורה "מלוזינה היפה" יעלה נגן הקלרינט הוראסיו פרירה (פורטוגל) ונבצע את הקונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת מאת קרל נילסן. לאחר ההפסקה תבוצע יצירה לחמישיית נשיפה כפולה (עשירייה) מאת המלחין הישראלי ליאור נבוק ונסיים בסימפוניה של היידן.

כריסטוף פופן מנצח. קרדיט טאקאו קומארו

פליקס מנדלסון-ברתולדי (1847-1809) האוברטורה "מֶלוּזִינָה היפה", אופ' 32
קרל נִילְסֶן (1931-1865) קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת, אופ'​ 57

הפסקה
ליאור נָבוֹק (1971) "טֶטְרִיס" לחמישיית נשיפה כפולה (עשירייה)
יוזף היידן (1809-1732) סימפוניה מס׳ 104 ("לונדון") ברה מז'ור

 

כריסטוף פּוֹפֶּן (גרמניה) מנצח
הוֹרָסיוֹ פֶרֵירָה (פורטוגל)  קלרינט

המנצח כריסטוף פופן ((Christoph Poppen, יליד מינסטר שבגרמניה, קנה לו שם כמתכנן קונצרטים חדשני, המרבה לשבץ ברפרטואר הקונצרטים שלו יצירות בנות-ימינו. הכשרתו ככנר באה לידי ביטוי בהופעותיו כסולן ועם הרכבים קאמריים, ובשנים אלה הוא המנצח הראשי של התזמורת הקאמרית של קלן ומנצח ראשי אורח בסינפונייטה הונג קונג. בעבר ניצח על הפילהרמונית ההולנדית, הפילהרמוניות של האג וסיאול, הסימפוניות של ברלין, זַרְבְּרִיקֶן, במברג, וינה, דטרויט וסינגפור, קאמרטה זלצבורג ותזמורת חבל סָבוּאָה בצרפת. בין האופרות שניצח עליהן החטיפה מן ההרמון של מוצרט בתיאטרון אַלְטוֹ באֶסֶן, אִיפִיגֶנְיָה באָאוּלִיס באופרת שטוטגרט ואוֹבֶּרוֹן של ובר באופרת קלן. מ-2003 מאסטרו פופן מכהן כפרופסור לכינור ולמוסיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה ולתיאטרון במינכן. לפני כן ניהל את האקדמיה למוזיקה ע"ש אייזלר בברלין ואת האקדמיה למוזיקה בדֶטְמוֹלְד.

הוֹרָסיוֹ פֶרֵירָה (Horácio Ferreira) החל לנגן בקלרינט בגיל 8, ובשנים האחרונות קנה לו מוניטין כאחד מנגני הקלרינט הבולטים של פורטוגל. הוא קיבל תעודת אמן מבית הספר הגבוה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פורטו, השתלם בבית הספר הגבוה ע"ש המלכה סופיה במדריד ועתה הוא לומד בפריס אצל פרופ' ניקולָה בַּלְדֵרוּ (Baldeyrou). ב-2009 זכה בפרס הראשון בתחרות הבינלאומית Terras de La Salette בפורטוגל, ב-2014 קטף את הפרס הראשון בתחרות למוזיקאים בראשית דרכם של איגוד הרדיו והטלוויזיה של פורטוגל, באותה שנה, בתחרות הבינלאומית לקלרינט ע"ש דביסי בפריס, זכה בפרס על הביצוע הטוב ביותר של הרפסודיה הראשונה של דביסי, ובשלהי 2016 זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית ע"ש פָּקַלְנִיס בווילנה שבליטא. פרירה מרבה להופיע במולדתו וברחבי אירופה וכן הופיע בארה"ב, בקנדה, בברזיל ובסין.

ליאור נָבוֹק, פסנתרן ומלחין ישראלי  יליד תל אביב, השלים את תאריו הראשונים בהלחנה ובניצוח באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים אצל ינעם ליף, ואת הדוקטורט – בקונסרבטוריון למוזיקה ניו אינגלנד בבוסטון, אצל ג'ון הַרְבִּיסוֹן. יצירותיו מוזמנות על ידי גופי מוזיקה בישראל ובעולם ומבוצעות באולמות כגון קרנגי הול בניו יורק, פילהרמוני בברלין ובתי האופרה של פרנקפורט, נירנברג וסידני. משיכתו לבמה הולידה את האופרה ההתערבות, עפ"י סיפור קצר של צ'כוב ועל גדות הנהר שלנו בהזמנת אופרת פרנקפורט. בין יצירותיו הקוליות: על משכבי בלילות לסופרן ולנבל, דיאלוגים לסופרן ולכלי הקשה וים ושקיעה לקול נשי, לטרומבון, לקונטרבס ולפסנתר. בין יצירותיו התזמורתיות: ביכורים סימפוניים, בגטלות סימפוניות, קונצ'רטו לגיטרה וקונצ'רטו לקלרינט. כמו כן הלחין יצירות קאמריות ומקהלתיות רבות. נבוק זכה במלגות ובפרסים מקרנות קוסביצקי ולילי בוּלַנְזֶ'ה, בפרסי אקו"ם ובפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ב -2002 וב-2010.

וליצירות בהרחבה:


פליקס מנדלסון-ברתולדי
האוברטורה "מֶלוּזִינָה היפה" אופ' 32

מלוזינה יפה, אך לה סוד נורא. בשבתות חציה התחתון הופך דג. מן האביר ריימונד, בעלה, היא מסתירה את סודה, ואף כי התרתה בו שלא יבוא אל חדרה בשבתות, האביר מציץ…ומלוזינה חומקת ושבה המיימה. מנדלסון, ככל ילד מרכז-אירופי, הכיר את אגדת מלוזינה. אך ב-1834, כשצפה בברלין באופרה על אודותיה, יצא כה כעוס על מלאכת המלחין, שהבטיח לפאני אחותו שיעשה תיקון. ובאמת, ליום הולדתה הלחין את הפואמה הסימפונית הזאת, שבבכורתה בלונדון התקבלה בנימוס וב-1836 בלייפציג כבר קצרה תשואות. היצירה כתובה בצורת הסונטה, ולמרות הכחשות המלחין ניתן למצוא בה מתאם בין מהלכיה הצליליים לבין פיתולי העלילה: משכנָהּ המימי של מלוזינה מגיע אל אוזנינו כבר בפתיחה, דרך גרגורי קלרינטים וסלסולי חלילים, וכשריימונד מופיע, גם הדבר הזה מוחש: פָה מינור זועף חודר אל נועם הפָה מז'ור שבו מתוארת מלוזינה. מתח דרמטי-כרומטי, משיכות קשת נמרצות והלמויות תוף מנבאים את הסוף הטראגי של השידוך הבלתי הולם…

 

קרל נִילְסֶן קונצ'רטו לקלרינט ולתזמורת, אופ'​ 57

בקונצרט הקודם השמענו פרי ביכורים של נילסן, והיום יצירה משלהי חייו. נילסן היה כנר, אך נגן הקלרינט אוֹגֶה אוֹקְסֶנְבָד, הסולן אשר לו הוקדש הקונצ'רטו, הפטיר בקריצה בערב הבכורה בסתיו 1928, שנילסן כנראה נגן קלרינט נסתר, שכן ידע לבחור את התווים הקשים ביותר לביצוע. אין ספק, זהו טור דה פורס לכל נגן קלרינט. קדנצות ארוכות מאוד ניתנו לסולן, קצתן מהורהרות וליריות, קצתן מלאות פאתוס על גבול הזעף. הקונצ'רטו נשמע כהצגת תיאטרון, שבה השחקן הראשי משמיע את שורותיו בשיח עם שחקני המשנה או בוויכוח איתם. שחקני המשנה הם בסון שניתנו גם לו קטעי סולו, ותוף סְנֶר אוֹבְּלִיגָטוֹ, המשרשר את נקישותיו הקשות בכל פעם שהאנסמבל או הסולן מצאו להם רגע של רוגע. היצירה מלאת הפתעות: אטיות מתחלפת במהירות, קצביות בסטטיות, טונאליות בא-טונליות, פָה מז'וריות במי מינוריות.

 

ליאור נָבוֹק "טֶטְרִיס" לחמישיית נשיפה כפולה (עשירייה)

 

"הלחנתי את 'טטריס' בסתיו 2009 במנהטן", כותב המלחין על יצירתו. "הכרך, על קצב חייו הנירוטי וזרימות האין-קץ של בני אדם, מכוניות ומידע העניק לי השראה. במבט מהצד נראו לי בני האדם כרובוטים הנשלטים בידי כוח חיצוני, נאבקים נגד השעון, נגד האונה במוחם האומרת "הירגע!", אלה נגד אלה: מאבק הישרדות בג'ונגל של חומות המתנשאות אל על. נדמָה לי שבני האדם מתקשים ליהנות מן התהליך הבריא של נשימה ונשיפה, המבזבז כביכול זמן יקר…בהתמדה הם מנסים ללהטט בו-זמנית בין עניינים רבים, כאותם שחקני טֶטְרִיס המנסים להתאים קוביות לדפוס כלשהו בטמפו מאיץ והולך. מן הצד נראה קצב חיים זה מרתק אולי, אך חשתי שבעומק המצב טראגי. ביצירה ארבעה פרקים ברצף: לך הלאה, אנשי ביבים, מצא לך עיסוק ואל תרפה מעיסוקך. הפרק הראשון והרביעי מתארים את קצב החיים נטול-הנשימה. השלישי הוא סָטירה על אנשים חסרי מנוח. השני מוקדש לרבבות המהגרים ממרחקים המכַלּים את חייהם במרתפי מסעדות או חנויות, כדי לשרת את המתרוצצים במפלסים שמעל לראשיהם. "טטריס" נכתבה בעבור חמישיית כלי הנשיפה מעץ ע"ש הינדמית בהזמנת האקדמיה למוזיקה של מיינץ ובתמיכת קרן אני אייסלר-להמן".

יוזף היידן סימפוניה מס׳ 104 ("לונדון") ברה מז'ור

אדג'ו – אלגרו / אנדנטה / מינואט וטריו: אלגרו / פינאלה: ספירוטוזו

 

אין יודעים מדוע דבק בסימפוניה זו הכינוי "לונדון", כשהיא בסך הכל האחרונה בתריסר סימפוניות שחיבר היידן בבירת האימפריה הבריטית בעשור האחרון של המאה ה-18. בגרמניה ניתן לה גם הכינוי "סימפוניית סלומון", ע"ש אותו אמרגן גרמני יושב לונדון, שהבריק בו הרעיון להשיט את הגאון האוסטרי ללונדון, אל קהל מעריץ וכָמֵהַּ. ב-14 באפריל 1795, למחרת בכורת הסימפוניה, כתב מבקרו של יומון לונדוני: "איש מופלא זה אינו יודע להכזיב, וכוחות היצירה וההמצאה של המוח ההיידני לא זכו מעולם לקשב מתפעל כל כך כמו כאן אמש". הסימפוניה ארבע-פרקית, פורמט שגור אצל היידן. פרק א', בצורת הסונטה, מתחיל באדג'ו מינורי אפל, על גב מנגינונת של ארבעה תווים שמשמיעים כלי הקשת ואחר כך האבובים, ולפתע, תוך שימוש בווריאציות על אותה מנגינה קטנה, מפציע אלגרו באור מז'ורי. בפרק ב' האטי חלים חילופי מקצב וסולם (סול מז'ור, לה מינור, סי במול מז'ור). רשות דיבור ניתנת לבסון, אחר כך לכלי הנשיפה כולם ולתשומת לב מיוחדת זוכה החליל. פרק ג' הוא מינואט במבנה ABA, ובטריו המצורף יש לאבובים ולבסונים פתחון פה. פרק ד' הנמרץ בנוי גם הוא בצורת הסונטה, ושיר עם קרואטי בו. כנראה לא נדע לעולם אם את השיר שמע היידן בשנותיו בקרואטיה או ברחובות לונדון, שם צץ כקריאתם המושרת של מוכרי לחמניות ודגי בקלה.


תאריכים:
מוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקאנטי

יום רביעי   17.4.19 בשעה 20.00

יום רביעי   18.4.19 בשעה 20.00

לרכישת כרטיסים:www.ico.co.il  | טלפון: 03-5188845 שלוחה 1
www.bravo.org.il  | טלפון: 3221

 

ביום חמישי 18.4.19 בשעה 18.30 תתקיים הרצאה של הגב' אירנה פרידלנד:
"הקלות הבלתי נסבלת של מוצרט"
הכניסה להרצאה ללא תשלום לבעלי כרטיס כניסה לקונצרט .
למאחרים תותר כניסה בנקודת זמן אחת (כ 10 דקות לאחר תחילת ההרצאה), ולאחר מכן לא תותר כניסה לאולם.