תגיות

 

גוונים של דו

מוזמנים להצטרף  לשידור חי בפייסבוק וביוטיוב. ביום שלישי 1.9.20  בשעה 20:00 .

הקונצרט "גוונים של דו"  SHADES of C של התזמורת הקאמרית הישראלית

יתקיים במוזיאון ת"א לאמנות אולם רקנאטי .

בניצוחו של אריאל צוקרמן .

כמו כן , הקונצרט יועבר בשידור חי גם בקול המוסיקה , ובאתר התזמורת.

  • יוסף ברדנשוילי (1948)

"אלגיה" (תהילים כ"ב) לכלי קשת

  • דמיטרי שוסטקוביץ' (1975-1906)

קונצ'רטו בדו מינור לפסנתר, לחצוצרה ולתזמורת כלי קשת, אופ' 35

  • וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756)

סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור, ק' 201

 

אריאל צוקרמן מנצח ישי שאער פסנתר אבישי בן-חור חצוצרה

 

אריאל צוקרמן, מן המנצחים הישראלים המחוזרים ביותר של הדור הצעיר, מכהן מעונה 2015/16 כמנצח הראשי והמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בשנים 2013-2004 כיהן כמנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הקאמרית הגיאורגית רבת-המוניטין באינגוֹלְשְטָדט שבגרמניה. במקביל לעבודתו בקאמרית הישראלית הוא מרבה להופיע כמנצח אורח בעולם. בשנים האחרונות ניצח על הפילהרמונית של פּוֹזְנָן בפולין, תזמורת היידן בבּוֹלצָנוֹ שבאיטליה, ותזמורת האופרה של נורלנד בשבדיה. כמו כן הופיע בפסטיבל תֶלאוִי בגאורגיה, בפסטיבל מַרְוָאוּ בפורטוגל וערך סיבוב הופעות ביפן עם "התזמורת היפאנית החדשה" והפסנתרנית הגאורגית אֶלִיסוֹ וִירְסָלַדְזֶה.

 

צוקרמן למד ניצוח אצל יוֹרְמָה פָּנוּלָה באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם ואצל בּרוּנוֹ וַייל בבית הספר הגבוה למוזיקה במינכן. את קריירת הניצוח החל כעוזרו של מאסטרו איוון פישר, מנצח תזמורת פסטיבל בודפשט, ושיתוף הפעולה ביניהם הצמיח הופעות שזכו לשבחים רבים. לביקורות מצוינות זכו גם קונצרטים בספרד עם הסימפונית הבסקית והקונצרטים שבהם ניצח על התזמורת הסימפונית הגרמנית ברלין. מאסטרו צוקרמן החל את הקריירה המוזיקלית שלו כחלילן ועל נגינתו הווירטואוזית זכה בפרסים בתחרויות בין-לאומיות. נגינת חליל למד אצל אורי שוהם, יוסי אַרְנְהַיים, משה אֶפְּשְטַיין, פאול מַיסֶן ואַנְדְרַש אַדוֹרְיָן.

 

ישי שאער, יליד 1983, נחשב לאחד הבולטים בפסנתרני ישראל. באפריל 2011 היה הסולן בשישה קונצרטים עם הפילהרמונית הישראלית, וכחצי שנה אחר-כך הוזמן להופיע בטוֹנְהָלֶה של ציריך עם התזמורת הקאמרית של לוֹזאן. שאער זכה בפרסים בכמה תחרויות נגינה בינלאומיות: ב-2006 העפיל למקום הראשון בתחרות הפסנתר בניופורט שבוויילס, ב-2007 זכה במקום השלישי בתחרות ע"ש סילביו בֶּנְגַלִּי בצפון איטליה וב-2008 בשלוש תחרויות ישראליות, ובהן תחרות קלרמונט של קרן התרבות אמריקה-ישראל. ב-2009 זכה בפרס בתחרות בטהובן הבינלאומית בבון שבגרמניה.

 

שאער החל את לימודי הפסנתר בגיל 7 אצל חנה ברזילי. את התואר הראשון עשה בכיתת פרופ' תומר לב בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב ואת לימודי התואר השני השלים אצל פרופ' אריה ורדי. כמו כן קיבל הדרכה מדניאל בארנבוים, ולדימיר אשכנזי, מארי פרחיה, מאטי רֶקַליוֹ ופנינה זלצמן. הוא נבחר להשתתף בתכנית היוקרתית לקידום סולנים של הקרן השווייצית "אורפאום" וזכה למלגות הצטיינות מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל.

 

אבישי בן-חור החל לנגן בשורות התזמורת הקאמרית הישראלית כחצוצרן הראשון בשנת 2008. בארבע השנים שלפני כן היה החצוצרן הראשון של תזמורת סימפונט רעננה. בן-חור החל ללמוד נגינת חצוצרה בקונסרבטוריון פתח-תקווה, ואת שירותו הצבאי עשה בתזמורת צה"ל. לאחר שחרורו למד אצל רם אורן ויגאל מלצר. משנת 1991 זכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל.

 

בן-חור מוזמן לנגן עם כל התזמורות בארץ, ובהן הפילהרמונית הישראלית. כמו כן ניגן תפקידים סולניים בהפקות של האופרה הישראלית. בין המנצחים שתחת שרביטיהם ניגן: זובין מהטה, גוסטבו דוּדָמֶל, ולרי גֶרְגְיֶב, ריקרדו מוּטי ורוברטו אָבָּדוֹ. בן-חור מופיע בהרכבים של כלי נשיפה ממתכת, כגון חמישיית המתכת הישראלית, והוא חבר בהרכב של שלישיית כלי נשיפה של מתכת.

 להאזנה

לצפייה בקונצרט

https://www.ico.co.il/page/99

 

יוסף ברדנשוילי אלגיה (תהילים כ"ב) לכלי קשת………………………………..כ-6 דקות

 

יוסף ברדנשוילי, יליד גאורגיה, קיבל דוקטורט מהאקדמיה למוזיקה של טביליסי בשנת 1976, בטרם החל להלחין, לחנך ולנהל. עד לעלייתו ארצה ב-1995, לימד באקדמיה בטביליסי, עמד בראש מוסדות מוזיקה, כיהן כסגן שר התרבות במחוז אג'ארה והפיק פסטיבלים בינלאומיים. היום הוא נמנה עם סגלי בית הספר הגבוה למוזיקה בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב והאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. ברדנשוילי הלחין כ-100 יצירות, ובהן  ארבע  אופרות. את האחרונה שבהן, מסע אל תום האלף, הזמינה האופרה הישראלית לציון 20 שנה להיווסדה.

 

בשנים 1999-1997 חיבר טרילוגיה, ובה ילדי האלוהים לקונטרה-טנור ולתזמורת, געגוע למצו-סופרן ולתזמורת וזמן אהבה למקהלת נזירים ולתזמורת. טרילוגיה נוספת, בשנים 2016-2013, כללה את שירי יין ואהבה לסופרן, לקונטרה-טנור ולתזמורת, הללויה – מגניפיקט לסולנים, למקהלה ולתזמורת ואת האורטוריה על-פי ספר הזוהר הפסיון של ר' שמעון בר יוחאי לסולנים, למקהלה ולתזמורת. עוד הלחין סימפוניות, קונצ'רטי, מוזיקה קאמרית וקולית ויצירות לכלי סולו, למחול ולבמה ולכ-45 סרטי קולנוע. מיטב התזמורות הישראליות ביצעו את יצירותיו, ובהן הפילהרמונית הישראלית בניצוח מהטה. יצירותיו הושמעו גם באיטליה, באנגליה, בארצות הברית, בגרמניה, בספרד, בצרפת, בקנדה וברוסיה, ועל ביצועיהן ניצחו המאסטרי בירון, גרגייב, הולרונג, מינץ, קחידזה ושמבדל. יוסף ברדנשוילי זכה ביותר מתריסר פרסים בגיאורגיה ובישראל.

 

המלחין אומר על יצירתו: "הלחנתי את "אלגיה" (תהילים כ"ב) לכלי קשת ב-1995, והקדשתיה לזכרה של דודתי, הגברת תמרה ריגר. היצירה טונאלית וכתובה כבסו אוֹסְטִינָטוֹ. על אף צלילה המאופק, יש בה הבעתיות רבה. היא משתרעת על פני כל המנעד שכלֵי הקשת למיניהם מסוגלים לנגן, והיא פותחת צוהר אל החוויה רבת הרבדים של הנפש האנושית".

 

תהילים כ"ב

א  לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, מִזְמוֹר לְדָוִד. ב אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי? רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.
ג  אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה, וְלַיְלָה וְלֹא-דֻמִיָּה לִי. ד וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.
ה  בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ .ו אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ.
ז  וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם. ח כָּל-רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ.
ט  גֹּל אֶל יְהוָה, יְפַלְּטֵהוּ, יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ. י כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן, מַבְטִיחִי עַל-שְׁדֵי אִמִּי.
י"א  עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה. י"ב אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר.
י"ג  סְבָבוּנִי פָּרִים רַבִּים, אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי. יד פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם, אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג.
ט"ו  כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל-עַצְמוֹתָי. הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג, נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.
ט"ז  יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי, וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.

י"ז כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים, עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי.
י"ח  אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי, הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ-בִי. י"ט יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל.
כ  וְאַתָּה, יְהוָה, אַל-תִּרְחָק; אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. כ"א הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד-כֶּלֶב יְחִידָתִי.
כ"ב  הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי. כ"ג אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.
כ"ד  יִרְאֵי יְהוָה הַלְלוּהוּ, כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
כ"ה  כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.
כ"ו  מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתִי בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם נֶגֶד יְרֵאָיו.

כ"ז יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ, יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו, יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד.
כ"ח  יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל יְהוָה כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.
כ"ט  כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם.
ל  אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ, לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר, וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה.
ל"א  זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. ל"ב יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ, לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה.

 

 

 

דמיטרי שוסטקוביץ קונצ׳רטו לפסנתר, לחצוצרה ולתזמורת כלי רשת בדו מינור, אופ׳ 35….כ-21 דקות

אלגרו מודרטו / לֶנטו / מודרטו / אלגרו קון בריו

 

ב-1933, ושוסטקוביץ' בן 27, ישב לפסנתר לנגן עם הפילהרמונית של לנינגרד את הקונצ'רטו הזה. מעמדו כמלחין היה כבר מבוסס. הסימפוניה הראשונה* שלו, יצירה סטודנטיאלית, הזניקה אותו אל על. בינה לבין הקונצ'רטו הזה יצר בתנופה יצירות רבות: שתי סימפוניות, שני בלטים, פסקולים לסרטים, מוזיקה לבמה, את האופרה החוטם, ואת האופרה היומרנית יותר, ליידי מקבת ממחוז מְצֶנְסְק. בשנה זו כבר החל לחוות את הצקות הפוליטרוקים של סטלין: בעבור עיבוד מקורי, רב-חן והומוריסטי לדואט האמריקני (ולכן "משוקץ" בעיני הסובייטים), Tea for Two קיבל "רק" נזיפה.

 

הקונצ'רטו דהיום אינו רחוק ברוחו מהפרודיוּת של אותו עיבוד. יש בו שנינוּת עד גיחוך, עם פה ושם מעברים אֶלֶגיים בלֶנטו. הבּוּרלֶסְקָה שולטת באלגרו הפותח והחותם. באשר למודרטו יש פלוגתא: זהו פרק בפני עצמו, או אקדמה לפרק החותם. עוד שאלה היא האם זהו קונצ'רטו לחצוצרה ולפסנתר או קונצ'רטו לפסנתר בליווי חצוצרה? לימים התוודה שוסטקוביץ' שהתכוון לכתוב קונצ'רטו לחצוצרה ובשעת הכתיבה צרף פסנתר. "לבסוף", אמר, "זה הפך להיות קונצ'רטו לפסנתר עם סולו חצוצרה".

 

*סימפוניה קאמרית מס' 1 בדו מינור, אופ׳ 110a

 

וולפגנג אמדאוס מוצרט סימפוניה מס' 29 בלה מז'ור, ק' 201……………………….כ-23 דקות

אלגרו מודרטו / אנדנטה / מינואט: אלגרטו וטריו / אלגרו קון ספיריטו

 

ארבעה תריסרי סימפוניות חיבר מוצרט בזלצבורג טרם עקירתו לווינה, תחילה כילד (מ-1764 ואילך) ואחר כך כנער. הסימפוניה בלה מז'ור, מ-1774, אינה נשמעת כפריו של בן 18, אלא כְּשֶׁל מלחין בשל ופנומנאלי. אלגנטיות יש בה לצד קַלִּילוּת, עמידה בסטנדרטים נוקשים לצד הפתעות מרנינות, ליריות כובשת למול אנרגיות מתפרצת. התזמור צנוע: זוג אבובים, זוג קרנות וכלי קשת.

 

הפרק הראשון כתוב בצורת הסונטה. אף כי מוצרט יודע להציג גם נושאים ארוכים, כאן הנושא הראשון קצר ומשתובב: אחרי מפל אוקטבה מִ-לָּה שבחמשה ל-לָּה שמתחתיה נגררת שרשרת של צלילי לָּה נשנים, ואז כל המבנה הזה מטפס מעלה במעקובות, עד שבהגיעו לאוקטבה גבוהה מן הפתיחה הוא הופך לקנון בין הכינורות לצ'לי והבסים. אז האבובים והקרנות נכנסים לתמונה ונושא שני, לירי, מזומר על ידי הכינורות. פיתוח קצר מוליך אל מֶחְזָר ואל קודה ("זנב").

 

בפרק השני כינורות מעומעמי מיתרים מציגים שני נושאים דומים. מוזיקת רוקוקו אלגנטית היא זו, אך גם תוגה יש בה. ארבעת כלי הנשיפה מלווים את מנגינות כלי הקשת בצלילים ארוכי-משך, עד אשר – לפרקים – הם מראים שגם הם יודעת "לשיר", וכשהם עושים זאת כלי הקשת הם שתומכים בצלילים חדים או בנגינות מתחרות. רק בשש התיבות האחרונות כלי המיתר משתחררים מעמעמיהם.

 

הפרק השלישי הוא מינואט ריקודי משולש-משקל, כנהוג, אך תזזיתיות מאפיינת אותו, אפילו חוצפת-מה עד תוקפנית, הנישאות על גבי צלילים מודגשים ופסקאות סטקטו. רק בטריו המתח נפרק.

 

הפרק הרביעי בנוי בצורת הסונטה גם הוא, ומפלי אוקטבה בו, כבפרק הראשון, עם שרשרות צלילים הנגררות אחריו. טרילים, עיטורים, ציוצי מיתרים וקריאות ציד מעניקים לפרק אנרגיה הומור ושמחה.