תגיות

, ,

אהבה בוערת

Sauver Au Perir

סרטו של פרדריק טלייה

A Film by Frederic Teiier

פרנק הוא כבאי פריזאי שמצפה עם אשתו להולדת תאומים. לאחר שריפה אימתנית במיוחד בה הציל את חבריו חייו משתנים מקצה לקצה. בזכות הסגנון המיוחד וההופעה המדויקת של פייר ניני ("פרנץ") יש לדרמה הזו אפקט רגשי שמצליח להביס כל קלישאה.

הסרט זכה להצלחה גדולה בצרפת והביא לבתי הקולנוע מעל למיליון צופים וכן זכה במספר פרסים בהם בפרס חשוב בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בפירנצה

בימוי : פרדריק טלייה

תסריט : פרדריק טלייה / דויד אולנהופן

הפקה: ג'וליאן מדון

צילום: רנר שאסין

עריכה" גוון מלורן

מוסיקה מקורית : כריסטוף לה פינטה/ פרדריק טלייה

שחקנים

פרקנ פסקייה: פייר ניניי Pirre Niney

ססיל : אנאיס דמוסטייה Anais Demoustier

נטלי: קלואה סטפני

מרטין: ונסן רוטייה

רופא: סמי בואג'ילה

צרפת 2018

(116 דקות, צרפתית, תרגום לעברית ואנגלית)((116 min., Fre., Heb.& Eng. Sub.

הסרט מופץ בישראל על יד קולנוע חדש בע"מ

החל מחול המועד פסח יום שני 29.3 בסינמטק תל אביב

בהקרנות יומיות.

שיחה עם במאי הסרט פרדריק טלייה

ש: מה הוא הנושא של הסרט?

ת: זהו סיפור אהבה אבל רחב יותר. הסרט מעלה שאלות של זהות, הגשמה עצמית והמשמעת של הסבל. האם יש משמעות לסבל שאנו עוברים במהלך חיינו? למהפך שלנו למשהו אחר? אלו הם נושאים שמעבר לקונטקסט של הסרט. זה הסיפור של כל אחד ואחד מאיתנו.

הסרט מספר את סיפורו של אדם חזק, יפה, שהיה יכול לאבד את הכל ומאבד את הכל ושמוצא את הדרך לבנות את עצמו מחדש.

ש: האם תהליך הכתיבה העלה אצלך שאלות אישיות?

ת: הקולנוע שמתאר אותי הוא קולנוע שעוסק בתהליכים יותר מאשר במשברים. אלה הסיפורים שמעניינים אוותי. מזה זמן רב רציתי לעסוק בשאלה של זהות, של המשעות של הסבל ועל התהליך של בנייה מחדש. קראתי שוב ושוב את ספר איוב , לפחות 10 פעמים כדי שאוכל לכתוב את התסריט. פתחתי אובססיה לכוחם של החיים. כשעלתה השאלה איך מתמודדים עם רוע וסבל. עם המבחנים של החיים. זו שאלה אוניברסלית. כל אדם יכול לראות את חייו נהרסים על יד תאונה או אובדן או הצורך להתגבר על איזה שהוא אסון או מקרה קשה או טראומה ועליו לבנות מחדש את חייו. שאלת הזהות היא שאלה מרכזית בחיים. מי אנחנו בעצם, כשאנחנו מסירים את כל המעטפות החברתיות, החינוכיות, התרבותיות, המקצועיות. כל המעטפות שעוטפות את חיינו.

וגם רציתי לספר סיפור אהבה כל הדברים ביחד היו האש, הגיצים שהדליקו את אש הכתיבה שלי.

ש: האם הושפעת מסיפור אמיתי?

ת: בחנתי עובדות וסיפורים של לוחמי אש שעברו חוויות כאלה ותאונות קרו להם במהלך עבודתם. בעבר אכן עסקתי בסיפורים שנכתבו קודם לכן. במקרה הזה היה לי הרקע, הנושא, נקודת ההתחלה אבל לא היה לי הסיפור. סיפורים וחוויות של לוחמי אש הם שהובילו אותי לנושא כחיבה על לוחם אש שמוצא את עצמו נשרף אבל בדרך נס לא מאבד את הכל ועכליו ללמוד לחיות מחדש.

ש: איזה תחקיר קיימת?

ת: התחקיר הראשוני היה פסיכולוגי. ביליתי זמן רב עם רופאים,  קראתי דוחות רבים ועשיתי חיפוש מעמיק בנט. יצרתי קשר עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים המתמחים במרכזים הגדולים לנפגעי כוויות. בבתי החולים סנט לואי בפריז במון  מוןפרן באקס אן פרובנס ובמרכז השיקום קורבה, בפרברים של פריז. שם גם צילמנו חלק מן הסצנות המרכזיות בסרט. דברתי עם מנהלי מחלקות, רופאים, אחיות וגם עם נפגעי תאונות. עם פרופסור מימון ממרכז הכוויות בבית החולים סנט לואי , השותף שלי לכתיבה הכיר פסיכיאטרית איתה עבדנו הרבה היא ליוותה נפגעי כוויות מבין לוחמי האש והיתה מקור טוב למידע עבורנו.

כמו כן התקרבנו לכוחות כיבוי האש וההצלה של פריז כדי ללמוד את כל הדברים הטכניים והלוגיסטיים . אבל מעבר לכל הסיפור הוא על לוחם אש שנפגש קשה ומשתקם. בתהליך חיפוש המימון לסרט הסברתי לכולם שהדמות הראשית מייצגת מבחינתי כל אדם רבים עוברים משבר או התמוטטות כזו או אחרת, תאונת דרכים, סרטן, מחלה קשה אחרת או שמאבדים אדם קרוב. כולנו חווים את זה או שנחווה וכל פגיעה כזו והתבוננות על התמודדות שכזו גורמת לנו להיות מודעים יותר לרגעי האושר שלנו.

ש: איך תגדיר את הדמות של פרנק?

ת: הוא גיבור אמיתי , והסרט מציע מבט על הגבורה האמיתית של לוחמי האש. אבל מה שעניין אותי זה להראות אדם שנטוע היטב בעולם האמיתי, המרוץ שלו להצלחה, דרגות, הישגים וההקרבה שהוא מקריב. החיים מעמידים אותו מול המבחן הקשה ביותר. רציתי להראות את האלטרואיזם שלן,  למרות שהוא לא הצליח לראות שאשתו סובלת מן החיים בתחנה. הצמא שלו לחיים, האנרגיה שדוחפת אותו קדימה, התהליך שהוא עובר כדי לקבל את התעודה שלו. תהליך בניית המשפחה, ואז כשלפתע  הכול משתנהנקודת המבט מקבלת שינוי, הפוקוס משתנה.

כשהוא נפגע הוא שואל את עצמו מה הם ההישגים שלי. אחרי מה אני רץ כל הזמן?

והוא מגלה שהדבר החשוב ביותר הן הרגשות. הוא מגלה שהיחסים עם אחרים הם הדבר החשוב ביותר שהוא מאוהב באשתו ושהוא אבא !.

פרנק היה בטוח שהוא בלתי ניתן להכנעה, הוא בחור טוב אבל הוא כבול בתוך המסגרת שסובבת אותו, איש לא מעז לבקר לוחמי אש או רופאים כיון שהם באים לשרת אחרים אבל יש בו גורמים נוספים, כל מה שנדרש מהם, ההקרבה שלהם הלחץ שבו הם מצויים וכל זה עלול לגרום לאבד את המשמעות האמיתית של החיים.

ש" לא חששת לגעת במלודרמה, שזו סוגה נהדרת אבל לפעמים בצרפת נחשבת….

ת: זה נראה מטורף בעיני לחשוב שהמלודרמה לא מוערכת. אני חושב שהעולם מתייחס לזה בטעות מוחלטת. אני מאד אוהב מלודרמות, אני אוהב את "סיפור אהבה", את "קרמר נגד קרמר", מסרטי אלמודובר ועד ל"טס" של פולנסקי או "טיטניק,. מסרטים של ויסוקנטי ועד לקלוד סוטה, מג'יימס גריי וטוד יינס ועד לקלינט איסטווד. וכמובן מלודרמות של ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא … אולי אנחנו צריכים למצוא מונח אחר, אבל זה חבל מאד. עבורי המלודרמה היא טרגדיה ברהה של ראסין או שייקספיר. זה מאד נוגע בצופה וזה יורד לעומקן של מגוון רגשות . מבין חמשת הסרטים שיצרתי לפחות שלושה הם מלודרמות, בסרט הזה הדמויות הן חזקות , רומנטיות ומציעות מבט מרגש על הסיפור. ואני משער שהם עוזרות לנו כצופים להבין את עצמו טוב יותר..

ש: האם חשבת על השחקנים במהלך הכתיבה?.

ת: אני מכריח את עצמי לא חשוב על זה. אבל זה לא מונע ממני מלחשוב על זה. אני מעריך את פייר ניניי כבר שנים רבות. את הנעורים ואת הבגרות שהוא משדר, את האינטליגנציה שלו, את עוצמת המשחק שלו. פגשתי אותו די בתחילת הדרך והנושא עורר בו עניין. ואז ביקשתי ממנו לקרוא קטעים מן התסריט הוא היה בזוגיות אבל עוד לא אבא באותה עת, וחשתי המון רכות, אני אבא ואמרתי לו " אתה תהיה אבא טוב" ראיתי שהוא קשוב ורגיש, בסוף הצילומים הוא לקח אותי הצידה וסיפר לי שהוא עומד להיות אבא .זה היה רגע קסום, פשוט מאד, אבל שנחרט עמוק בתוכי.

אנאיס היא גם אם צעירה מאד בחייה. ומאד רציתי אותה לתפקיד הזה. היא שחקנית נהדרת, נוגעת ללב, מאד מדויקת, אני חושב שזה אחד התפקידים הטובים שלה

אנאיס ופייר מייצגים על המסך כמה מן הזוגות הגדולים שנראו כמו אלן דלון ורומי שניידר, אלי מקרו וריאן אוניל, אני מוצא בחיבור ביניהים הרמוניה רבה, חן, הם דומים ושונים באותה עת. בקולנוע שלי אני יוצר מחווה לקורבנות אבל גם מצאתי שקבוצת הגיל הזו בין 20 לשלושים היא שמעניינת אותי כיון שאלו שנים חשובות  בעיצוב שלנו כבני אדם.

שיחה עם פייר ניניי

ש:  מה עורר בך עניין בפרויקט הזה?

ת: התסריט  עורר בי רגש רב , ההתמודדות של לוחמי האש, קורבנות כוויות, קורבנות תאונות קשות וקורבנות של התמודדות קשה בחיים באופן כללי, מרגשות אותו, אנשים שעבורם הכל השתנה, והיה בתסריט מימד אוניברסלי, אחרי תאונה איך אתה קם שוב על הרגליים? איך לומדים לחיות מחדש?

פרדירק ואני יצאנו לחקור דבר חדש וחזק בצורה לא רגילה. חשנו שהסיפור הזה מביא תקוה וכשלאחר שנסיים את הצילומים שנינו נהיה אנשים שונים. כדי להתכונן הייתי צריך לבלות זמן רב עם לוחמי אש, ועם פגועי כוויות, עם רופאים ואחיות .זה היה סוג של מסע לא פשוט, קשוח מאד אינטנסיבי ומאר חשוב.

ש:איך התכוננת לתפקיד?.

ש: ההכנות הפזיות היו מאד חשובות, רצתי לשנות את הצללית שלי, ולהתחזק, ולעשות מה שלוחמי אש בפריז עושים, הדבר הנכון ביותר היה לחיות איתם בתחנות כיבוי האש, להיטמע בתוך קבוצת לוחמי אש. להשתתף בתרגילי טיפוס, לסחוב ציוד, אמון יום יומי. עבדתי עם מאמן כושר ודיאטן , הוספתי לפחות 9 קילוגרמים של מסת שרירי לחלק הראשון של הסרט. והייתי צריך לאבד את הכל לחלק של אחרי התאונה. זה היה אתגר פזי אמיתי. הפסקתי להתאמן שתיתי רק מיץ במשך חודש וחצי. אבל רצתי לעשות את השינויים הגופניים האלה לשנות את הגוף  שלי, להיות כמה שיותר קרוב לדמות שלי. ליוויתי את לוחמי האש בפעילות שלהם וליוויתי אותם בלילה בכבאיות .והייתי צריך להתמודד עם דברים רבים שנחרתו בי,.  דברים שלוחמי האש מתמודדים איתם מגל 18 , אדם דיכאוני שמאיים לקפוץ מן המרפסת שלו , תאונת דרכים, נתקלתי בכל הדברים האלה שעבורם זה ענין יום יומי. התרשמתי מאד מן המסירות שלהם ומה שעובר גם בסרט, הנעורים הנפלאים שלהם לעומת הבגרות הרבה שהם מראים.

והחלק השני של ההכנות היה לבקר במחלקות כוויות במרכז לשיקום, בבית החולים. פגשתי את פרופסור מימון ממוחה לכוויות ולהשתלות, המסע שלי איתו היה מאד עוצמתי. וגילתי גם את הגיבורים האמיתיים שאנחנו מדברים עליהם מעט, האנשים שמלווים את הנפגעים, האחיות, והרופאים. ומה שאני עוד אוהב לגבי הסרט הזה הוא שאנחנו יוצרים מחווה לכל אותם האנשים הללו המנסים להרים מחדש את אלו שנפלו.

ש: האם זה היה מלהיב?.

ת: כן , אפילו לפני תחילת הצילומים הייתי במצב פסיכולוגי מיוחד. התנסיתי בחוויה מיוחדת שהעשירה אותי זה ללא ספק היה תהליך הצילומים המרגש ביותר שעברתי.

ש: איך היתה מערכת היחסים שלך עם אנאיס דמוסטייה

ת: נפגשנו לרגע על הסט שך "שלגי הקילמנג'רו, של רובר גדיגיאן ומאד רצתי לצלם איתה סרט אבל ממש. החלפנו כמה מילים אצל גדידאן . אנחנו חולקים אותו סוג של הומור, אותה רגישות, אנחנו מבינים אחד את השני מצוין. מערכת היחסים בין הדמויות שלנו היתה שם כבר מן היום הראשון. המשחק שלה מאד מרגש אותי. ושנינו היינו מאד נרגשים מן הסיפור. מן הגורל שלהם והרגשנו אחראים לספר את הסיפור של האנשים מלוחמי האש שפגשנו.

על הבמאי פרדריק טלייה

במאי ותסריטאי , ביים כמה סטרים קצרים , כמה סרטי טלוויזיה וסדרות ושני סרטים עלילתיים.

 החל את דרכו במורה לספורט וגם סיים את לימודיו בבית הספר הגבו למסחר, בנשותה 90 פגש את הבמאי אלי שוראקי וכלך החלה הקריירה שלו בקולנוע, עבדת בתחומים שונים עד שבשנת 1996 ביים את סרטו הקצר הראשון. הקים חברת הפקות לסרטי טלוויזיה. סרטו הארוך הראשון, פרשת sk1, מבוסס על מקרה אמיתי זכה בכמה פרסים, פרס הסרט המתח הטוב יותר, פרס חביב הקהל בפסטיבל בסיאר, פרס ראשון בפסטיבל בקוניאק , פרס ז'אק פרוור לתסריט של סרט ראשון ועוד והיה מועמד לשני פרסי סזאר, פרס לתסריט מעובד ופרס סרט הביכורים

הוא לוחם אדוק באלימות נגד נשים וחלק מן ההכנסות של הדי וי די של סרטו הראשון הוקדשו לקרנות העוסקות במלחמה באלימות נגד נשים.

סרטו הבא גוליית – אמור לצאת לאקרנים ב 2022 וישתתפו בו , פייר ניניי, ג'יל ללשו, עמנואל ברקו ועוד.

פייר ניניי

בן 31, נולד באחד מפרברי פריז האמידים. היה שחקן במשך 5 שנים בקומדי פריסז. פרש כדי להתרכז בקריירת הקולנוע. אביו הוא מרצה לקולנוע דוקומנטרי בבתי הספר לה פמיס, והוא יהודי ממוצא מצרי,, אמו קתולית.

ב2015 כשהוא רק בן 25 זכה בפרס הסזאר על תפקידו בסרט "איב סאן לורן, והיה לשחקן הצעיר ביותר שזכה בפרס.

הוא הופיע כבר ב 24 סרטים , לאחרונה נראה על המסכים בארץ ב"הבטחה עם שחר,, בו גילם את הסופר רומן גארי.

מבין סרטיו "שלגי קילמנג'רו,, "פרנץ", האודיסיאה, בו גילם את אחד מבניו של חוקר הימים ז'אק קוסטו, סרטו הנאהבים של הבמאית ניקול גארסיה הוצג לאחרונה בפסטיבל ונציה בתחרות הרשמית .

הוא בן זוגה של הצלמת שחקנית האוסטרלית נטשה אנדרוס ולהם שתי בנות .

ניניי וזוגתו צילמו פרויקט מיוחד בישראל ליד גדר ההפרדה.

אנאיס דמוסטייה

בת 33 , ילידת ליון, החלה את הקרירה כילדה, בגיל 14 הופיעה לצידה של איזבל הופר בסרט של מיכאל הנקה.  למדה קולנוע באוניברסיטת פריז. בין השנים 2005 ל 2010 הופיעה בשורה של תפקידי משנה אבל החלה אחר כך לקבל תפקידם בולטים יותר. היא משתתפת קבועה בסרטיו של רובר גדיגיאן לצד אריאן אסקריד.

היתה מועמדת שלוש פעמים לפרס הסזאר ובשנה שעברה זכתה בפרס השחקנית הטובה היותר על תפקידה סרט "אליס וראש העיר" לצד פבריס לוקיני.

הופיעה בעשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה וגם על הבמה.

בת זוגו ואם בתו של השחקן/ במאי היהודי ג'רמי אלקיים. אחיה גם הוא איש קולנוע , במאי  הקולנוע סטפן דמוסטייה, שזכה השנה בפרס הסזאר לתסריט מעובד, אנייס השתתפה בסרטו זה, הנערה עם הצמיד.