תגיות

,

סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים גאה להציג:

ReFilm – פסטיבל הרסטורציות השני

לגלות מחדש, להציג מחדש, לחגוג מחדש

15 סרטים, 29 הקרנות, קלאסיקות קולנועיות מארה"ב, ברה"מ, יפן, איטליה, צרפת, בריטניה, גרמניה וברזיל

בגרסה מחודשת בפורמט דיגיטלי ובאיכות שטרם נצפתה

הקרנת בכורה לרסטורציה ישראלית מאבני הדרך של הקולנוע הישראלי:

"חמסין" (ישראל 1982 בימוי: דניאל וקסמן)

ובנוסף:

פנדורה וההולנדי המעופף (בריטניה 1951) בימוי: אלברט לוין | פעימות לב (צרפת 1940) בימוי: אנרי דקוין | בושידו (יפן 1963) בימוי: טדאשי אימאי דודסוורת (ארה"ב 1936) בימוי: וויליאם וויילר | חייו ומותו של קולנל בלימפ (בריטניה 1943) בימוי: מייקל פאוול, אמריק פרסבורגר | עיניים עצומות לרווחה (ארה"ב 1999) בימוי: סטנלי קובריק | קזבלנקה (ארה”ב 1942) בימוי: מייקל קורטיז | הקבינט של ד"ר קליגרי (גרמניה 1920) בימוי: רוברט וינה | דונה פלור נשואה לשניים (ברזיל 1976) בימוי: ברונו בארטו , עשה את הדבר הנכון (ארה"ב 1989) בימוי: ספייק לי | שכחו אותי בבית (ארה"ב 1991) בימוי: כריס קולומבוס | בלדה לחייל (ברה"מ 1959) בימוי: גריגורי צ'וקראיי| ארבע חברות (גרמניה 1938) בימוי: קארל פרוילך | הלוויה ממלכתית (הולנד ליטא, 2019) בימוי: סרגיי לוזניצה

21-28.06.2021 בסינמטק ירושלים

סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים יקיים בין התאריכים 21-28 ביוני 2021 את פסטיבל הרסטורציות השני.

עולם הקולנוע עובר לפורמט הדיגיטלי החדש וכך נשלפים מארכיונים ברחבי העולם עותקי הנגטיב (המקור) בפילם, שבו נוצרו הסרטים. עותקים אלו נסרקים לפורמט הדיגיטלי, עוברים תיקון וניקוי, התאמת צבעים וסאונד, ונארזים מחדש בפורמט הקרנה דיגיטלי באיכות שטרם נצפתה.  בימים אלו סינמטק ירושלים -ארכיון הישראלי לסרטים נמצא בעיצומו של הפרויקט להמרת כל אוסף הקולנוע הישראלי לפורמט דיגיטלי למען שימורו והנגשתו לציבור הרחב.

רוני מהדב-לוין, מנהל הסינמטק: "האולפנים הגדולים, הארכיונים וחברות ההפקה ברחבי העולם עוסקים ללא הרף בשנים האחרונות בשימור ושחזור של המורשת הקולנועית העשירה משנים עברו. בתהליך הזה, לצד הקלאסיקות שכולנו מכירים, מתגלים לעיתים אוצרות קולנועיים שאוחסנו במרתפי הארכיונים ולא ניתן היה להקרינם שנים רבות. מהלכים אלו מתרחשים בכל העולם, ופסטיבל הרסטורציות השני, שיוצג במהלך חודש יוני בסינמטק ירושלים, נועד לחגוג את האפשרויות החדשות הללו. זוהי הזדמנות למפגש עם סרטים מרחבי העולם וגם מישראל – יצירות מופת שסוף סוף ניתן להקרין בעותק איכותי, סרטים חדשים שנוצרים על סמך סרטי ארכיון ישנים וגם סרטים נדירים שזוכים לפתע לתשומת לב וחושפים יוצרים ויצירות חדשים־ישנים. כל הפורמטים הם ב- K2  ו- K4. אין מתאים מפסטיבל רי-פילם כדי לחגוג את החזרה המחודשת לאולמות הקולנוע".

נבות ברנע מנהלו האמנותי של הפסטיבל : "אחד הביטויים המוכרים בעניין הקולנוע טוען כי עלינו "להשעות את הספק", כלומר להניח לכל מה שאנחנו יודעים מהעולם ולהתמסר לחוויה וההיגיון שמציע הסרט. אלא שבחודשים האחרונים המציאות עצמה דרשה מאיתנו "להשעות את הספק" ולקבל את החיים הכמעט-קולנועיים שהמגיפה יצרה עבורנו. במצב עניינים כזה, הקולנוע, שיש בו אמנם גיבורים מדומיינים אך עלילותיהם תפורות בסופו של דבר לפי תרשים נרטיבי מוכר, עשוי להתגלות כמקור של וודאות ונחמה.

השאיפה לנחמה הייתה אחד הגורמים המנחים בבחירת סרטי פסטיבל הרסטורציות שנקיים החודש. חלק מן הסרטים שנקרין השנה כמו "חייו ומותו של קולונל בלימפ", "דודסוורת", ו"פעימות לב" אינן רק יצירות אמנות מעולות, שמפגינות בדרכים שונות את כשרונם של יוצריהם, אלא שיש בהן גם חגיגה של אהבה ושל הרוח האנושית ברגעים של שפל ומשבר. ואילו סרטים אחרים – "פנדורה וההולנדי המעופף", "בושידו", "עיניים עצומות לרווחה" או "הקבינט של ד"ר קליגרי"  – מזכירים לנו שהקולנוע ידע בעבר ובוודאי ידע גם בעתיד להיות עז ומסעיר.

כאשר הצגנו את פסטיבל הרסטורציות הראשון תחת הכותרת "לגלות מחדש, להציג מחדש" (Rediscovered, Revisited), הציעה לנו ויויאן אוסטרובסקי, אחת מהתומכות והמייסדות של הסינמטק להוסיף גם את הביטוי "לחגוג מחדש" (Rejoice). נדמה כי אין הגדרה טובה יותר לימים אלו, ואנחנו מקווים שתצטרפו אלינו כדי לחגוג מחדש, את הקולנוע ואת החיים".

פירוט הסרטים ומועדי ההקרנה:

"חמסין" (ישראל 1982)  Hamsin

חמסין – צילום MARK TELLIY

בימוי: דני וקסמן / Daniel Wachsmann

משחק: שלמה תרשיש, יאסין שוואף

סרטו הארוך השני של דני וקסמן מעלה בעוצמה קולנועית רגישה, בפעם הראשונה בצורה ישירה כל כך, את מערכת היחסים הקשה והבלתי ניתנת לפתרון בין יהודים לפלשתינים. העלילה מתרחשת במושבה גלילית ותיקה. האיזון הדק בין היהודים ושכיריהם הערבים מופר בעקבות שמועה על כוונת הממשלה להפקיע אדמות ערביות. סערת הרוחות וההקצנה בקרב שני הצדדים אינם מערערים את המתח האירוטי בין בת המושבה לשכיר ערבי המועסק ע"י משפחתה. היחסים האסורים בין השניים מובילים להתפרצות אלימה ומזעזעת המובילה למסקנות פסימיות. הקרנה חגיגית לעותק הדיגיטלי המחודש שעריכתו הסתיימה בימים אלו. (78 דקות. עברית).

21.6, 19:00 הקרנה בנוכחות היוצרים

"דודסוורת" (  ארה"ב, 1936)  Dodsworth

בימוי: וויליאם וויילר / William Wyler

משחק: וולטר יוסטון, רות צ'טרטון

סם דודסוורת מוכר את אימפריית הרכב שלו ויחד עם אשתו פראן יוצא לירח דבש שני. לאורך הדרך מתחדדים הבדלי הגישות בינהם: סם מבקש לחוות את שיאי התרבות של אירופה ואילו פראן מנסה להוכיח כי היא עדיין צעירה ומושכת. מחזר אחד יותר מדי כבר מוביל את השניים לגירושין. זוהי בעצם מלודרמה מוקדמת שמתבוננת במבט מפוכח בהתפרקות נישואין ובחששות בני הזוג משינוי השגרה ומהזקנה. וויילר מעצב זאת בשורה של מעמדים דרמטיים, מוביל את שחקניו להופעה מרוככת, והתוצאה היא פנינה שנשכחה מעט אך היא רלוונטית ובעיקר מרגשת גם היום. (101 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

21.6, 18:00; 25.6 18:00; 28.6, 20:30

"דונה פלור נשואה לשניים" (ברזיל, 1976) Dona Flor and Her Two Husbands

דונה פלור נשואה לשניים – dona flor and her two husbands_LC Barreto _ Filmes

בימוי: ברונו בארטו  /  Bruno Barretto

משחק: סוניה בראגה, ג'וזה וילקר

במהלך הקרנבל בברזיל נופל ואדיניו לרגליה של אחת המפזזות ומת. מכאן אנו שבים אל נישואיו אל דונה פלור, הזוגיות מלאת התשוקה וגם אל בגידותיו, פזרנותו והתמכרותו להימורים. חרף כל אלו, כאשר נישאת דונה פלור בשנית לרוקח מבוגר ומשעמם, גופה מתגעגע למגע הבעל הראשון. ע"פ הרומן מאת ז'ורז'ו אמאדו, יצר ברונו בארטו את העיבוד שלפנינו: דרמה סקסית, פורצת דרך לזמנה, שבמרכזה הופעה כובשת של סוניה בראגה וז'וזה וילקר. תפקיד לא פחות חשוב משחק שיר הנושא הממכר  "O Que Sera" שכתב שיקו בוארקי ומוכר לכל ישראלי בזכות הגרסה של מתי כספי (הו מה יהיה). (105 דקות. פורטוגזית, תרגום לעברית).

21.6, 20:30; 25.6, 21:00

"פעימות לב" (צרפת, 1940)   Heartbeat

בימוי: אנרי דקוין / Henri Decoin

משחק: דניאל דאריו, אנדרה לוגו

ארלט נענית למודעה בעיתון ומוצאת עצמה בבית ספר לכייסים. המטרה שלה היא להשיג קצת כסף ולהתחתן אבל לעוד כמה טיפוסים יש שאיפות רומנטית, וגם הם זקוקים לעזרתה של ארלט. דניאל דאריו ובעלה אנרי דקוין שבו לצרפת מהוליווד ויצרו את "פעימות לב" – קומדיה רומנטית מהנה מאד המזכירה את הסקרובול האמריקאיות עם תסריט שנון, תפניות זריזות והעדרה של רצינות (ב-1946 יעשו לו רימייק אמריקאי). הסרט יצא בפברואר 1940 ולא התקבל יפה בימים של מתיחות מלחמתית, אבל זכה למעמד של תרופה לדכאון מיד לאחר הכיבוש, והוא עשוי להועיל באופן דומה גם בימים אלו. (97 דקות. צרפתית, תרגום לעברית).

22.6, 18:00; 23.6, 21:00

"חייו ומותו של קולנל בלימפ" (בריטניה, 1943)  The Life and Death of Colonel Blimp 

בימוי: מייקל פאוול, אמריק פרסבורגר / Michael Powell, Emeric Pressburge

משחק: רוג'ר לייבסיי, אנטון וולברוק, דברה קר

ב-1902 מסתבך קצין אנגלי בעימות בברלין ויוצא לדו קרבות חרבות מול יריב גרמני. היריבים הופכים לידידים, כל אחד מהם מתקדם בצבאו, והשניים עתידים להפגש שוב לאחר מלחמת העולם הראשונה ובשיאה של השניה. למרות שהצילומים נערכו ב-1942, כלומר בשיא המלחמה, טרח צ'רצ'יל בעצמו לחבל בסרט, כך שרק ב-1980 הוצגה גרסתו המלאה. זוהי יצירת מופת – לא פחות – כתובה, מצולמת, משוחקת ומבויימת בשילוב של וירטואוזיות וצניעות ולוכדת באופן מדויק את המהות הבריטית על הקשיחות והתום שבה. באמצע המלחמה היה חשוב לפאוול ופרסבורגר להציע מסר מפוייס ואנושי ונדמה שאין מתאים ממנו גם לימים סוערים אלו. אל תחמיצו! (163 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

22.6, 20:00; 26.6 16:00

"הקבינט של ד"ר קליגרי" (גרמניה, 1920) The Cabinet of Dr. Caligari 

בימוי: רוברט וינה / Robert Wiene

משחק: ורנר קראוס, קונרד פייט

100 שנה חלפו מאז הוקרן לראשונה "הקבינט של ד"ר קליגרי" וקשה להפריז בחשיבותו. את עלילתו, העוסקת בשרשרת רציחות המתרחשות בעיירה קטנה לאחר הופעתו של מהפנט מסתורי, אפשר להבין גם כאלגוריה פוליטית. אך גדולתו והשפעתו נעוצים בעיצוב האמנותי המרהיב. רוברט וינה וצוותו תרגמו את האקספרסיוניזם שצמח באמנות האירופית לכדי עיצוב פרוע ושובר מוסכמות עם תפאורה דיאגונלית וקומפוזיציות גותיות ההופכות כל פריים לתמונה מאיימת ומושכת גם יחד. ההשפעה של "קליגרי" החלה עם צאתו ונמשכת עד היום – לא ניתן לדמיין את הפילם נואר, את מותחני הפשע ואפילו את סרטי המד"ב ללא הסרט הזה. (75 דקות. אילם, כותרות בגרמנית, תרגום לעברית).

22.6, 18:00

"עשה את הדבר הנכון" (ארה"ב, 1989) Do the Right Thing

בימוי: ספייק לי / Spike Lee

משחק: ספייק לי, דני איילו, ג'ון טורטורו

עלילת סרטו השלישי של ספייק לי מתרחשת סביב פיצריה איטלקית המהווה שמורה לבנה וארכאית בלב ליבה של שכונה שחורה. המתח הבין-גזעי מקבל תפנית אלימה ביום החם ביותר של השנה. לפני שנה חגגו בברוקלין ארט-אקדמי 30 שנה לסרט עם הרסטורציה החדשה שלפנינו, ואירועי השבועות האחרונים מלמדים שמעט מאד השתנה. נכון, המוסיקה השחורה כבשה את מרכז הבמה, אובמה נבחר, אבל הגזענות נמשכת והמאבק בה עדיין תובע הכרעות קשות בין מלקולם אקס למרטין לותר קינג. ספייק לי עסק בכל השאלות האלו, אך הוא ארז אותן בתוך סרט אדיר, מהנה וכובש. זוהי קלאסיקה שנותרה רעננה ורלוונטית גם היום. אל תחמיצו.  (120 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

22.6, 20:30

מלווה בהרצאה של בנימין טוביאס, מבקר קולנוע, ידיעות אחרונות.

עשה את הדבר הנכון: כשהחברה מתפרקת לשחור ולבן. 30 שנה אחרי יציאתו, מבט חדש אל סרטו המהפכני של ספייק לי, על יום אחד חם בברוקלין שיוצא משליטה.

27.6, 18:00

"בושידו" (יפן, 1963)  Cruel Tale of Bushido 

בימוי: טדאשי אימאי / Tadashi Imai

משחק: קינוסוקה נאקומורה, איג'ירו טונו

אחרי שארוסתו מנסה לשים קץ לחייה, נזכר פקיד צעיר בקורות משפחתו, כיצד דור אחר דור וויתר על חייו מתוך מחוייבות לקוד הסמוראים התובע נאמנות מוחלטת לאדון. שמונה האפיזודות שלפנינו הולכות בדרכים שונות אל קצה ההקרבה במסירות מלאה של גוף ונפש. הבימוי ההדוק כאגרוף עם צילום עז בשחור לבן והופעתו של קינוסוקה נאקומורה בתפקיד הראשי בכל האפיזודות, הופכים את התוצאה למבט ביקורתי ונטול סנטימנטים על מחיר ההקרבה מימי הסמוראים, דרך מלה"ע השניה ועד ליפן התאגידית. הקלאסיקה הזו, שזכתה בדב הזהב בפסטיבל ברלין 1963, שבה השנה למסגרת הרסטורציות של ברלין 2020, והיא ראויה ביותר לתשומת לבכם. (122 דקות. יפנית, תרגום לעברית).

23.6, 21:00;  27.6, 20:30; 28.6, 18:00 

"עיניים עצומות לרווחה" (ארה"ב, 1999)  Eyes Wide Shut 

בימוי: סטנלי קובריק / Stanley Kubrick

משחק: טום קרוז, ניקול קידמן

בני הזוג וויליאם ואליס הארפורד שבים לביתם אחרי מסיבה שבה פילרטטו לא מעט. הקנאה מובילה לריב ושולחת את וויליאם לאודיסאה לילית שתאתגר את חושיו ומצפונו. "הבמאי שידע ליצור עולמות חדשים, החליט שהגבול האחרון שלו יהיה חדר השינה" חידדה היטב ג'נט מסלין בניו-יורק טיימס והוסיפה "זהו סרט רציני להחריד על תשוקה… בקיץ של בדיחות גסות". שבוע קודם לכן יצא "אמריקן פאי". עשרים שנה מאוחר יותר, די ברור מי ניצח. ממרחק הזמן ברור עוד יותר כי קובריק, שהלך לעולמו מיד בסוף עריכת הסרט, השאיר אחריו מצבה נאה: מלוטשת, אירונית ומערערת. ספק אם יעשו שוב סרט כמו זה. (159 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

23.6, 18:00; 26.6 21:00 

"שכחו אותי בבית" (ארה"ב, 1990)  Home Alone

בימוי: כריס קולומבוס / Chris Columbus

משחק: מקולי קאלקין, ג'ו פשי, דניאל שטרן

הסיפור הוא פשוט, משפחה נוסעת לחופשת חג המולד ולא שמה לב שאחד מהילדים נשאר מאחור בבית הגדול. בעל פני המלאך מתגלה כילד רב תושייה כשצמד שודדים מאיים לפרוץ לביתו. אז מי ינצח במשחק הזה של חתול ועכבר? התשובה הזו ידועה לכולנו, אך הקסם של קומדיית הקאלט שלפנינו גורם לצופים לחזור אליה דור אחרי דור, הרבה בזכות הכריזמה המחשמלת של מקולי קאלקין, שהתגלה בסרט. עכשיו 30 וקצת שנה אחרי, כן הילד הוא כבר לא ילד, "שכחו אותי בבית" זוכה לעותק משוחזר וכולכם מוזמנים להצטרף להרפתקה. (89 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

23.6, 20:30; 24.6, 20:30 – הקרנת חוץ, גינת סינמטק ירושלים

26.6, 16:30

"ארבע חברות" (גרמניה, 1938) The Four Companions 

בימוי: קארל פרוילך / Carl Forelich

משחק: אינגריד ברגמן, סבין פטרס

ברלין, 1938. ארבע חברות מסיימות את האקדמיה ומחליטות לפתוח סטודיו לעיצוב. מריאנה, שדחתה את חיזורי הפרופסור שלה, להוטה שהעסק יצליח, אך אינה שמה לב כי חברותיה פוזלות לעבר איזור הנוחות שלהן. הבמאי קארל פרוילך היה קולנוען מצליח, וגם חבר המפלגה הנאצית וחלק ממנגנון התעמולה שלה. בסרט שלפנינו הוא עוסק – די בשמרנות – במקומה של האישה. האטרקציה האמיתית היא אינגריד ברגמן שהיתה בת 23 כשכיכבה כאן, אחרי הצלחתה במולדתה שוודיה. ובכן, ארבע שנים מאוחר יותר היא כבר תככב בסרט הגדול באמת של המלחמה – "קזבלנקה". (96 דקות. גרמנית, תרגום לעברית).

הסרט מלווה בהרצאה של פרופ' עודד היילברונר, היסטוריון וחוקר תרבות המלמד במכללת שנקר, האוניברסיטה העברית ובמרכז הבין-תחומי הרצליה: עד כמה היתה ״נאצית״ התרבות הנאצית? האם האידאולוגיה הנאצית הטביעה את חותמה על  התרבות ברייך השלישי כל הזמן ובכל התחומים?

23.6, 18:00

"קזבלנקה" (ארה”ב, 1942)  Casablanca

בימוי: מייקל קורטיז  / Michael Curtis

משחק: המפרי בוגרט, אינגריד ברגמן

קזבלנקה – Casablanca08_Images courtesy of Park Circus_Warner Bros

קזבלנקה, 1941. ריק הוא בעליו הציני של בית קפה מצליח בו מבלים כולם: קציני משטר וישי, בכירים נאצים, פליטים ומבריחים. כאשר מגיעה אל העיר אהובתו לשעבר של ריק – עכשיו זוגתו של בכיר ברזיסנטס הנמצא על נתיב הבריחה – ריק נאלץ לבחור: ללכת עם המצפון או הלב? בסיוע הכריזמה המוחצת של בוגרט, עם אינגריד ברגמן בהופעה תמה, בזכות תסריט שמתרגם את הדילמות האנושיות למעמדים דרמטיים ורומנטיים ועם הבימוי הקורקטי של מייקל קורטיז, "קזבלנקה" היה לאחד מסרטי המפתח במלה"ע השניה, יצירת מופת שאף פעם אי אפשר להסיר ממנה את העיניים. (102 דקות. אנגלית, תרגום לעברית).

24.6, 21:00; 25.6, 15:00; 26.6, 18:45

"הלוויה ממלכתית" (הולנד/ליטא, 2019)  State Funeral

בימוי: סרגיי לוזניצה / Sergei Loznitsa

בחמישי למרץ, 1953, מת יוסף סטאלין, מנהיג ברית המועצות. הסרט שלפנינו אורג את קטעי הסרטים שצולמו מאותו יום ועד שהובא המנוח למוזליאום, משלב עם שידורי החדשות ששודרו ברדיו ודוחס את ימי האבל האלו לכדי שעתיים ורבע של תיעוד. התוצאה מהממת. לוזניצה הגדול, שחתום על כמה סרטי עלילה מעולים ("דונבאס", "בערפל") נוקט כאן באותה גישה שאפיינה את סרטו התיעודי "בלוקדה" שעסק במצור על סט. פטרבורג – שנשען על הארכיונים בלבד, בלי קישוטים. כאן המטען הרגשי מורכב יותר – זאת לא מלחמת העולם השנייה, ואנו יודעים מי היה סטאלין – אבל ההתבוננות הסבלנית בשורת האבלים, גנרלים, פועלות ופועלים, עמך רוסיה, רוחב היריעה שמתאר את הטקסים בפינותיה השונות של ברה"מ, מעניקה לסרט כח יוצא דופן, שמפקיע מן ההיסטוריה את היובש העובדתי לטובת היכולת להתבונן בה כפי שהיתה, ולוכד את הטקסיות הבירוקרטית של ברה"מ. כך או כך, לתוצאה הסופית יש אפקט של מסע בזמן שמסקרן מאד להשתתף בו. (135 דקות. רוסית, תרגום לעברית).

24.6, 18:30

לפני ההקרנה, ישוחח הבמאי רן טל ("ילדי השמש", "המוזיאון") על יכולתו של הבמאי לקחת חומרי ארכיון ולצקת לתוכם משמעות חדשה. מה המשמעות הנובעת מהאלסטיות של חומרי הארכיון ועד כמה זה שומט  מהם את היותם עובדה

28.6, 18:00

"פנדורה וההולנדי המעופף" (בריטניה, 1951) Pandora and the Flying Dutchman

בימוי: אלברט לוין / Albert Lewin

משחק: אווה גרדנר, ג'יימס מייסון

מצד אחד המוח צועק שהכל מופרך ומצד שני הלב והגוף כולו נמשכים אל המסך. זוהי חווית הצפיה בסרט הפראי הזה. עלילתו מתארת את היחסים הנרקמים בין פנדורה שאינה מוכנה להתמסר לגבר אחד, לבין יורד ים חידתי שמעורר את סקרנותה. המבקרים של 1951 לא ידעו כיצד לקבל את הסרט אבל עכשיו, עם עותק חדש שמחזיר לחיים את הצבעים העזים שברא הצלם ג'ק קרדיף, עם רומנטיקה ופטאליות שמתגברים בטור הנדסי, עם הכריזמה המשונה של ג'יימס מייסון ועם אווה גרדנר שפשוט חורכת את המסך – התוצאה היא כמו צלילה לתוך חלום מסעיר ומהפנט. (123 דקות. אנגלית תרגום לעברית)

24.6, 18:00; 27.6, 18:00; 28.6, 20:45

"בלדה לחייל"  (ברה"מ, 1959)  State Funeral

בימוי: גריגורי צ'וקראיי / Sergei Loznitsa

משחק: ולדימיר איבשוב, ז'אנה פרוחורנקו

דרך כפרית מאובקת ובראשה אשה לבושת שחורים. זוהי אם שכולה המצפה לשובו של בנה מן המלחמה. כך נפתח "בלדה לחייל", ומכאן הוא מחזיר אותנו אל סיפורו של הבן, חייל צעיר שזכה לחזור בשיא המלחמה מן החזית כדי לפגוש לרגע חטוף את אמו. סביב המסע הביתה הזה יוצר צ'וקראיי דיוקן של ברה"מ בזמן המלחמה – דיוקן אמיתי, טבול ברגשי אהבה לאם, למולדת ולאהובה. צ'וקראיי, בסיוע עבודת מצלמה מפוארת, נע כאן בין סגנונות קולנועיים שונים: אקספרסיוניזם, מונטאז' וריאליזם סוציאליסטי והתוצאה מצליחה לענג את העין והלב גם יחד. (88 דקות. רוסית, תרגום לעברית ולאנגלית).

27.6, 20:30 פתיחת תכנית מחווה לאולפני מוספילם

מחיר: 40 ₪ לכרטיס /  4 כרטיסים  ב-100 ₪

להזמנות – באתר: https://www.jer-cin.org.il

או בטלפון: 9377*